שאלה:
בס"ד המניין שלנו ותיק ומגובש. לאחרונה הגיע למניין אדם שזורק את ההערה "טורח ציבור" מעת לעת. הסברתי לו בנועם כל פעם שזה נוהג המקום, וכך נוהגים כאן, והוא בשלו. אנו נוהגים להמתין קצת יותר לכהן היחיד שבמניין שלנו, עובדה שהיתה לצנינים בעיניו. הבוקר הנושא הגיע לשיא כאשר אותו אתדם התחיל להעיר לש"צ שיתחיל בחזרה ואף השמיע הערות מביכות בנוגע להמתנה לכהן שוב "טורח ציבור" אלא שהפעם הכהן יצא מגידרו וניגש אליו והעיר לו בתקיפות שלא יתכן שאורח כמותו יעיר על טורח ציבור שכל המניין שותק ומסכים, ואם לא מתאים לו שיחליף מניין. המחלוקת החריפה ועלתה קצת לטונים צורמים. 1. האם הכהן צדק בתגובתו ( אחרת אין סוף להערות הללו) ב. האם צריך כפרה כי כעס עם התפילין במילי דשמייא?
תשובה:
שלום וברכה
נחלק את הנושא לשנים: אם האמת כדבריך שהמתפללים הקבועים שמחים להמתין לכהן, ודאי לא יבוא אורח ויגיד את דברו, כמו כן רק שוטה יוותר על ברכת כהנים בשביל המתנה של דקות ספורות. אלא שהנושא השני הוא ההנהגה הראויה לאותו כהן, אני חושב שאדם שיודע שכל הציבור ממתינים רק לו, אם הם מתפללים במתינות כדין והוא מאריך יתר על המידה, ראוי שיזדרז מעט, וכמובן לא צריך להמתין לו לתחילת החזרה, אבל שיסיים לפי שמגיעים לרצה שיוכל לברך את העם בלי שממתינים לו זמן ארוך מידי. כמובן אם הם מתפללים במהירות הבזק והוא מתפלל רגיל כדרך בני תורה, לא יזדרז יותר.
האם צריך כפרה כי כעס עם התפילין בויכוח עם אותו אורח?
אין קשר לתפילין, באופן כללי יש להמנע מהכעס, זו מידה מגונה.
השאר תגובה