שאלה:
השניות האלה שאני עוברת עברה או עושה משהו לא נכון. מישהי סיפרה לי משהו מצחיק על דודה שלה שנפטרה מלפני כמה שבועות. זה הגחיך ( גיחוך) את הנפטרת. ואני עומדת עם האשה וצוחקת על איזה סיפור שהיא מספרת. תוך כדי הצחוק והסיפור עובר לי בראש שאסור לצחוק על ניפטר. ואני ממשיכה בכך. זה דפוס שחוזר על עצמו אני לא מקימה את עצמי ממקום של עוון או מעשה לא ראוי. כמו לאכל דבר מתיקה בתקופת דיאטה. זה אסור ,ההגיון צועק שאסור! אבל קשה לעצור משהו שגם ככה אורכו דקה או שתי דקות וקורה כדבר מתוך דבר. כבר עברתי על איסורים חמורים ביגלל הזרימה החמימה הזו- כאילו נימנום רוחני דביק ומאוס. הלוואי שלא גרמתי הרס רוחני או גשמי במעשיי
תשובה:
אכן התופעה הזו נאחזת בנו לפעמים, וזו עבודת החיים כן להתנער וכן לקום ולהמנע ולהגעל מכל איסור, חשוב אגב לציין שלדבר לשון הרע על אדם חי זה חמור לאין ערוך יותר מלדבר על נפטר. אינני בא להקל ראש חלילה בדיבור על נפטר, אבל אנחנו רגילים להזהר שעל נפטרים לא מדברים, ולא שמים לב שלפי הגדרים ההלכתיים לדבר על אדם חי זה הרבה יותר חמור, איסורי תורה ממש ולא אחד ולא שנים… כפי שפירט בהרחבה בהחפץ חיים בתחילת ספרו.
שנזכה להאבק ולנצח!
