לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

בתי תפילין ללא קפלים

שאלה:

הרב שלום אשמח לדעת לגבי בתי תפילין שיש היום ללא קפלים בתיתורא האם הם יותר מהודרים לעומת התפילין הסטנדרטיים?וכן האם יש הידור בפראס ידני על פראס שמן?

תשובה:

שלום וברכה

שאלתי את שאלתך את הרה"ג מנחם יהודה גרוס שליט"א ראש לשכת הקודש לעניני סת"ם, והשיב:

להלכה, אין הידור הלכתי בתפילין ללא קפלים. היינו אין דעה כזו שיש לחוש לה כהידור.
ומה שאומרים היצרנים שעי"ז מרויחים מניעת חששות שונות שישנם בבתים עם קפלים, הדברים נכונים לתפילין ברמה נמוכה, ולא לנעשים בהידור.
למעשה, עם קפלים יותר חזק ותופס הפרודות, ואמנם אם מכניס הפרשיות יודע איך להכניס ללא פגיעה בפרודות, וכן אם יש אחריות מבית היוצר, אין מניעה מלרכוש בלי קפלים.
כלומר, אין ענין הלכתי בכך ככל שאתה קונה תפילין מהודרות, ואדרבה יש קושי לקבל אחריות שלא יפרדו הבתים בתפילין אלו.
לגבי הפראס ברור שככל שהעבודה נעשית יותר ידנית יש בכך הידור מצוה.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. שלום וברכה
    כאיש שמתעסק בתחום הבתים עם וללא קפלים למעלה משבע שנים בעיון ובעבודת שטח, וערכתי על כך כמה חוברות, אכן אני מבין את הרב המשיב כי בתים מהודרים יכולים להיעשות בצורה טובה גם עם קפלים, אבל בודאי שיש הידור הלכתי בבתים ללא קפלים, ויש לי על כך תשובות בענין מתועדות ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ועוד. ומכתב ממרן בעל שבט הלוי והגר"נ קרליץ זצוק"ל.
    ומה שהרב המשיב כותב כי יש חולשה בבתים אלו גם זה בדקתי, והיה בהתחלה ביצרן אחד וגם בגלל טעות של כמה מכניסים ותו לא, ואדרבה יש טוענים שהם יותר חזקים, וכבר הם קיימים בציבור למעלה משלושים שנה.
    מסרתי את דעותיי ההלכתיות בכינוסי רבנים בכמה מקומות התווכחו דנו, וב"ה שהסכימו לדבריי.
    אשמח לקבל את חוו"ד הרב המשיב בעני"ז אם יש לו מידע אחר לחדש לי.

  2. העברתי את שאלתך לרב המשיב שידיו רב לו בנושא זה כבר עשרות שנים, והשיב לי שלפני כ15 שנה כשהענין זה יצא, הוא הוזמן על ידי אחד מגדולי היצרנים כדי להתרשם, ושם ראה בעיות קשות ביצור ומאות בתים שנפתחו והתקלקל ריבועם, ולא שמע אז וגם לא אחר כך מעולם מה ההידור שבכך. לדעתו מדובר בגימיק שנועד לצרכי מסחר.

  3. תודה על התגובה
    מעניין על איזה מקרה אתם מדברים, אני מכיר את כל חמשת היצרנים שעושים היום בתים כאלו, ולא שמעתי גם על רבע מכמויות הפסולים, אשמח לתועלת הרבים לקבל נתונים יותר ברורים במייל [email protected].
    מובן שיש רבים שלא אוהבים בתים אלו כי רק מעטים יודעים לעשות אותם, וד"ל. אבל לפני שנכנסתי לתחום בדקתי את הענין לעומק בצורה בלתי תלויה וערכתי בעצמי בירורים אצל מאות איש שרכשו בתים אלו בשבע שנים האחרונות וב"ה היו מרוצים לחלוטין. וגם יש מהיצרנים אחריות לכך.
    ומבחינת ההידור מובן שאם הרב המשיב לא ראה את החומר אז אכן לא יראה ולא ישמע לעולם מה ההידור בענין. אלא שכבר ידוע ומפורסם שיש על כך חומר יסודי, והיה מספיק לנו שמרן הרב ואזנר ור' חיים קנייבסקי החליפו את התפילין שלהם בעצמם לתפילין ללא קפלים כידוע בקרב אנשי ביתם. אבל גם בלא זה יש סיבות כבדות משקל להעדיף בתים אלו, בודאי לפי שיטת המחצית השקל, הפמ"ג, המלאכת שמים, וקסת הסופר. ובלי חלילה לומר שיש איזה שמץ פסול בבתים עם הקפלים. שיש בהם מהודרים ביותר.
    הענין נתון להחלטת רבני בית ההוראה שליט"א, האם להסתמך על המידע שלהם מלפני כ 15 שנה, או לעיין בסוגיא, במידע הרב שיש בענין, במכתב מרן בעל שבט הלוי, מכתבו הנלהב של הרב שפרן ועוד ועוד.
    אשמח לקבל את המידע שיש לכם בענין על מה שראיתם מלפני 15 שנה, אם אכן יש בעיות בזה אבדוק לעומק, אולי משהו מוסתר ממני, וגם אשמח לתת לכם כל מידע שיידרש.
    בברכה השמורה למזכי הרבים
    אליהו אריאל

  4. אשמח אם תכתוב לנו את החומר היסודי על מה ההידור מתבסס ונפרסם כאן למען המעיינים. בהצלחה כמובן לא סיפורים על רבנים שאמרו והחליפו, אלא חומר הלכתי.

  5. בבקשה אכתוב הכל בשביל המעיינים, אבל לפני זה הערה קטנה אך חשובה על מה שכתבתם 'לא סיפורים על רבנים שאמרו והחליפו'.
    משמע כאילו הסיפורים הם בגדר איזה ג'ימיק כפי שכתבתם. וכאן חשוב להדגיש שאני בדוקא מערב את זה. ומדוע? משום שרוב העולם כמעט לא מבין בעניני סת"ם, וודאי לא ראו איך עושים בתים ומה זה בכלל בלי קפלים, וכיון שבכל נושא הלכתי אפשר לפלפל הרבה עד כדי שהקורא מתבלבל וחושב שיש כאן שני צדדים 'שוים', חשוב 'מאוד' להביא את הכרעת גדולי ישראל ופוסקי הדור שליט"א וקל וחומר מעשה רב שעשו בעצמם.
    ואם מרן בעל שבט הלוי ומרן הגר"נ קרליץ כתבו במכתב מיוחד שהתפילין של הרב שיינפלד אבי יצירה זו: הם בגודל השלימות אשר לא זכינו לזה עד היום, והם ראויים ומהודרים בהידור הכי אפשר. עכל"ק. (אצרף את מכתבם המקורי בתגובה הבאה).
    ואם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א השיב לי שיש בזה הידור הלכתי! ולא זאת בלבד אלא כשכבר הוצרך להחליף את תפיליו ביקש להחליף את תפיליו לתפילין אלו, וכן היה אצל הרב ואזנר זצוק"ל והרב ואזנר וגם ר' חיים שלחו נציגים מטעמם לבית המלאכה כפי שכותבים במכתבם.
    ואם יש בידי מכתב מנאמן ביתו של ר' ניסים קרליץ הרה"ג רבי אי"ש קרליץ שר' ניסים אמר לו שמכאן והלאה ירכוש לילדיו תפילין ללא קפלים. (אצרף גם בתגובה הבאה).
    אז זה 'לא סיפורים על רבנים שאמרו והחליפו', כלשונכם. זה הכרעת גדולי הפוסקים שישבו על הענין בעיון והכריעו שיש בזה הידור הלכתי.
    ולמרות שברור וכך דעתם שאין חלילה פסול בבתים הקודמים, אבל בודאי יש הידור מיוחד בבתים אלו. וכמו שכל עם ישראל עזבו את התפילין הדקות לטובת הגסות, ואף אחד לא הוציא לעז על הדקות, כך גם בבתים ללא קפלים מול עם הקפלים.

    כעת אצרף את ההידור ההלכתי, ואתמצת את שלושת ההידורים החשובים ביותר.
    1. הביאור הלכה בסי' ל"ח דה" יעשה הביא את דעת המחצית השקל והפמ"ג, וכן דעתם הקסת מהסופר והמלאכת שמים שם, שהפשוטות המהודרות שעושים בגוף בניית הבית 'חיתוכים' יש בזה בעיה בדין עור אחד. הביה"ל עצמו חולק ומוכיח שנחשב חור אחד כי דבק חיבור כזה רק חיתוך, אבל דעתו לא נתקבלה למעשה, כי לשיטתו כפי שכותב שם מותר לסתום גם חור חיצוני, ואף פוסק בימינו מלא מכשיר כך. וכך דעת כל גדולי ההוראה למעשה.
    ובבתים עם הקפלים: כל עושי הבתים מוכרחים לעשות חיתוך בעובי הקפלים או בראשם, כדי לבצע את מלאכת ההדבקה בצידי התיתורא. וחיתוך זה מגיע עד קידמת הבית בראש התיתורא. והרי לדעת ס' התרומה והסמ"ג דין התיתורא העליונה נחשב 'כעור' הבתים שיוצא כדי להחזיק את התיתורא התחתונה, שהיא נקראת למעשה התיתורא לפי רוב ככל הראשונים. וגם דעת האבני נזר בשו"ת סי' י"ד שדין התיתורא העליונה כדין הבית לגבי דינים מסויימים, וא"כ בעצם כל חתך בתיתורא העליונה נכנס למחלוקת זו של המחצה"ש ודעימיה מול דעת המ"ב, ולמעשה אנו מחמירים לא לנהוג בזה כהכרעת המ"ב.
    ובבתים ללא קפלים אין שום חיתוך בתיתורא כי הכל שלם, ובודאי שיש ענין להדר בבתים בלי קולא של המ"ב שאנחנו מלא נמוהגים בה למעשה, אלא מחמירים כדעת החולקים.

    ב. כידוע לכל מי שמתעסק בתחום הבתים יש חששות רציניים בעת השיוף בגובה גג הבתים, כי שמא הגיעו עד קפל ונוצר סדק מפולש עד לחוץ. ואמנם אין בזה פסול ברור, כי מעולם לא היה כזה נידון בתפילין הדקות שהי רק עד לפני מאה שנים, כי שם כשנוצר סדק ראו מיד חור. ונחלקו בזה גדולי הרבנים. הזכרון אליהו כותב ומסתבר שדבריו מפי הרב אלישיב שאין בזה פסול כי זה מוצמד, וכך שמעתי מהגר"ח קנייבסקי שליט"א. אבל יש גדולי ההוראה שסוברים שזה מותר מדין דבק חיבור, כי יש הרי חור אלא שזה מוצמד מלחץ הפרעס. כך אמר לי הגרמ"מ שפרן שליט"א. ועכ"פ ברור ששום בתים מעכר וודאי כשרות לא תאשר בתים שידוע שיש חור חיצוני, גם מפני שזה יכול להתרחב במשך הזמן משינויי מזג האויר ואז יהיה נקב עם רווח וכו'.
    והנה ממחקר שעשו כמה עושי בתים, ופרטיהם בידי, וגם אני בדקתי זאת כמה פעמים, גם בקרב הבתים המהודרים יש כ 5 אחוז בתים עם סדק מפולש עד החוצה ש'לא זיהו אותם גם בבדיקה', והתגלו בטעות. והצגתי בעצמי בתים כאלו לפני מומחים ולא זיהו.
    ואחד מהמעלות של הבתים ללא קפלים זה שגם בגובה הבית אין קפלים, ומתרחקים מחשש רציני ביותר.
    ונאמן מביתו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אמר לי שהראה את הנקבים האלו לפני מרן הגר"ח והידור זה היה מה שהכריע אצלו לרכוש בתים אלו.

    ג. כל מי שמתעסק בתחום התפילין יודע שהעבודה סביב סתימת הנקבים בקידמת הבית, וודאי בשלושת הסדקים בגובה התיתורא ששם לכל הדעות יד דין ריבוע, היא עבודה עדינה שדורשת זהירות רבה, שלא למלאות בדבק, או על ידי סיתות עדין מהעור עצמו, או על ידי ניפוחמ עם צמר גפן רטוב ואח"כ ליפות בדבק, ועם מעט לחץ עוברים את חגירת הציפורן וזה כבר לא חלק בהלכה.
    כמו כן יש עוד זהירויות שצריכים בעת מילוי הדבק בתיתורא שלא יעלה לבין הבתים ויחבר אותם שגם זה לא חלק לדעת כמה פוסקים.
    ובבתים ללא קפלים הכל שלם, ללא כל קפל או סדק, ללא מילוי, ללא סתימה, ללא הכנסת דבק.
    בורחים מהמון חששות ועבודות רגישות שיכולים לפסול את התפילין.
    ואמנם אני מסכים בהחלט שיש בתים ממעכר מיומנים מאוד שגם עם קפלים מצליחים להעמיד בתים להפליא ללא כל חשש, אבל מה לנו להכניס ראשינו לחששות כאלו, בפרט שעושי בתים אלו לא רבים.

    די ב 3 הידורים אלו להביא את גדולי ופוסקי הדור לשבח ולהדר ללבוש תפילין אלו בעצמם ולהורות כן לשואליהם. (ולא נכנסתי להידורים קטנים וצדדיים כמו בלשוניות במעברתא, וכיסוי פי הבית, שיש מה להשיב עליהם מכמה מקומות בהלכה וגם מסברא).
    ושוב מה שכתבתם שהפרודות לא מחזיקים, הדבר עובדתי לא נכון. ואני אוסף כל מידע אחר שיש בענין. ואשמח לשמוע ולברר.
    ויש אחריות מלאה לשני היצרנים הגדולים על כל פנים בתחום הזה, ומבירורים שערכתי הם לא הוצרכו לזה, והבתים חזקים ויציבים לגמרי. רק בעבר לתקופה מסויימת שהמכניסים לא ידעו איך לסגור את הבתים נגרם פתיחת הבתים והענין סודר אחרי שהדריכו אותם.
    אשמח לקבל את תגובתם
    בברכת התורה

  6. תגובה:
    בקשה אכתוב הכל בשביל המעיין, אבל לפני זה הערה קטנה אך חשובה על מה שכתבתם 'לא סיפורים על רבנים שאמרו והחליפו'.

    משמע כאילו הסיפורים הם בגדר איזה ג'ימיק כפי שכתבתם. וכאן חשוב להדגיש שאני בדוקא מערב את זה. ומדוע? משום שרוב העולם כמעט לא מבין בעניני סת"ם, וודאי לא ראו איך עושים בתים ומה זה בכלל בלי קפלים, וכיון שבכל נושא הלכתי אפשר לפלפל הרבה עד כדי שהקורא מתבלבל וחושב שיש כאן שני צדדים 'שוים', חשוב 'מאוד' להביא את הכרעת גדולי ישראל ופוסקי הדור שליט"א וקל וחומר מעשה רב שעשו בעצמם.

    ואם מרן בעל שבט הלוי ומרן הגר"נ קרליץ כתבו במכתב מיוחד שהתפילין של הרב שיינפלד אבי יצירה זו: הם בגודל השלימות אשר לא זכינו לזה עד היום, והם ראויים ומהודרים בהידור הכי אפשר. עכל"ק. (אצרף את מכתבם המקורי בתגובה הבאה).

    ואם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א השיב לי שיש בזה הידור הלכתי! ולא זאת בלבד אלא כשכבר הוצרך להחליף את תפיליו ביקש להחליף את תפיליו לתפילין אלו, וכן היה אצל הרב ואזנר זצוק"ל והרב ואזנר וגם ר' חיים שלחו נציגים מטעמם לבית המלאכה כפי שכותבים במכתבם.

    ואם יש בידי מכתב מנאמן ביתו של ר' ניסים קרליץ הרה"ג רבי אי"ש קרליץ שר' ניסים אמר לו שמכאן והלאה ירכוש לילדיו תפילין ללא קפלים. (אצרף גם בתגובה הבאה).

    אז זה 'לא סיפורים על רבנים שאמרו והחליפו', כלשונכם. זה הכרעת גדולי הפוסקים שישבו על הענין בעיון והכריעו שיש בזה הידור הלכתי.

    ולמרות שברור וכך דעתם שאין חלילה פסול בבתים הקודמים, אבל בודאי יש הידור מיוחד בבתים אלו. וכמו שכל עם ישראל עזבו את התפילין הדקות לטובת הגסות, ואף אחד לא הוציא לעז על הדקות, כך גם בבתים ללא קפלים מול עם הקפלים.

    כתבה יפה. לא כך קבלנו דרך ההלכה.

    כעת אצרף את ההידור ההלכתי, ואתמצת את שלושת ההידורים החשובים ביותר.

    1. הביאור הלכה בסי' ל"ח דה" יעשה הביא את דעת המחצית השקל והפמ"ג, וכן דעתם הקסת מהסופר והמלאכת שמים שם, שהפשוטות המהודרות שעושים בגוף בניית הבית 'חיתוכים' יש בזה בעיה בדין עור אחד. הביה"ל עצמו חולק ומוכיח שנחשב חור אחד כי דבק חיבור כזה רק חיתוך, אבל דעתו לא נתקבלה למעשה, כי לשיטתו כפי שכותב שם מותר לסתום גם חור חיצוני, ואף פוסק בימינו מלא מכשיר כך. וכך דעת כל גדולי ההוראה למעשה.

    ובבתים עם הקפלים: כל עושי הבתים מוכרחים לעשות חיתוך בעובי הקפלים או בראשם, כדי לבצע את מלאכת ההדבקה בצידי התיתורא. וחיתוך זה מגיע עד קידמת הבית בראש התיתורא. והרי לדעת ס' התרומה והסמ"ג דין התיתורא העליונה נחשב 'כעור' הבתים שיוצא כדי להחזיק את התיתורא התחתונה, שהיא נקראת למעשה התיתורא לפי רוב ככל הראשונים. וגם דעת האבני נזר בשו"ת סי' י"ד שדין התיתורא העליונה כדין הבית לגבי דינים מסויימים, וא"כ בעצם כל חתך בתיתורא העליונה נכנס למחלוקת זו של המחצה"ש ודעימיה מול דעת המ"ב, ולמעשה אנו מחמירים לא לנהוג בזה כהכרעת המ"ב.

    ובבתים ללא קפלים אין שום חיתוך בתיתורא כי הכל שלם, ובודאי שיש ענין להדר בבתים בלי קולא של המ"ב שאנחנו מלא נמוהגים בה למעשה, אלא מחמירים כדעת החולקים.

    א. תשובה פשוטה בשאלה פשוטה. האם יש הבדל בין טענת חיתוך זה המגיע לבתים, ולבין קפל עור המגיע לבתים? ואת"ל שאין הבדל, האם נטען בזה על כל התפילין מימות מרע"ה ועד ולא בכלל, ייצרני הללא קפלים, שכולם היו כשרים מכח קולא של משנ"ב? או שמא יש חוסר בהירות בהבנה מהו גדרם של קפל, סדק, וחתך?

    ב. כידוע לכל מי שמתעסק בתחום הבתים יש חששות רציניים בעת השיוף בגובה גג הבתים, כי שמא הגיעו עד קפל ונוצר סדק מפולש עד לחוץ. ואמנם אין בזה פסול ברור, כי מעולם לא היה כזה נידון בתפילין הדקות שהי רק עד לפני מאה שנים, כי שם כשנוצר סדק ראו מיד חור. ונחלקו בזה גדולי הרבנים. הזכרון אליהו כותב ומסתבר שדבריו מפי הרב אלישיב שאין בזה פסול כי זה מוצמד, וכך שמעתי מהגר"ח קנייבסקי שליט"א. אבל יש גדולי ההוראה שסוברים שזה מותר מדין דבק חיבור, כי יש הרי חור אלא שזה מוצמד מלחץ הפרעס. כך אמר לי הגרמ"מ שפרן שליט"א. ועכ"פ ברור ששום בתים מעכר וודאי כשרות לא תאשר בתים שידוע שיש חור חיצוני, גם מפני שזה יכול להתרחב במשך הזמן משינויי מזג האויר ואז יהיה נקב עם רווח וכו'.

    והנה ממחקר שעשו כמה עושי בתים, ופרטיהם בידי, וגם אני בדקתי זאת כמה פעמים, גם בקרב הבתים המהודרים יש כ 5 אחוז בתים עם סדק מפולש עד החוצה ש'לא זיהו אותם גם בבדיקה', והתגלו בטעות. והצגתי בעצמי בתים כאלו לפני מומחים ולא זיהו.

    ואחד מהמעלות של הבתים ללא קפלים זה שגם בגובה הבית אין קפלים, ומתרחקים מחשש רציני ביותר.

    ונאמן מביתו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אמר לי שהראה את הנקבים האלו לפני מרן הגר"ח והידור זה היה מה שהכריע אצלו לרכוש בתים אלו.

    ב. הנהני הקטע האחרון "ונאמן ביתו" המראה על הנסיבות להוראת מרן, ושמא הוא בנין אב לשאר הוראות גדולי הדור. עכ"פ מהידוע לי זה עשרות שנים, חשיפת סדק הקפל בגג הקציצה, יכולה להיות ביצור הפשוט לעמך, גסות אבל בייצור המוני, וגם יכול להיות אצל מומחים החוטאים בשימוש באבקה בפנים, שמלבד נדון חששות דחציצה, חסרון ראיית פני אויר ועוד, אבקה זו מתקשה עם הפרעסים יותר מאשר דפנות העור הגמישים של הבית, וגורמת להרים הגג מעלה, וממילא הפרעסים ובעיקר המרבע, מביאים לפעמים לחשיפת קפל סגור. אבל מה נעשה וקבלנו דעת מרן הגריש"א זצ"ל שאין בזה אפילו חסרון בהידור (וכן עדותכם בתוספת דעת מרן הגרח"ק). ובאמת שאיננו נזקקים להוראתם אחר שיודעים אנו מקורותיהם, שאינם סברא ושיקול דעת, אלא הלכה ברורה, ולא כאן המקום. עדותכם מגדולי הוראה והגרממ"ש שליט"א בנדון זה, מאי שייטא לענין דבק הוי או לא הוי חיבור? תפילין עם קפלים אינו ענין כלל לנדון דדבק הוי חיבור, ומי שמכניס מושג זה, אחר המח"ר וכו', כנראה שאיני מבין עומק דבריו וידיעותיו בבתי תפילין.

    ג. כל מי שמתעסק בתחום התפילין יודע שהעבודה סביב סתימת הנקבים בקידמת הבית, וודאי בשלושת הסדקים בגובה התיתורא ששם לכל הדעות יד דין ריבוע, היא עבודה עדינה שדורשת זהירות רבה, שלא למלאות בדבק, או על ידי סיתות עדין מהעור עצמו, או על ידי ניפוחמ עם צמר גפן רטוב ואח"כ ליפות בדבק, ועם מעט לחץ עוברים את חגירת הציפורן וזה כבר לא חלק בהלכה.

    כמו כן יש עוד זהירויות שצריכים בעת מילוי הדבק בתיתורא שלא יעלה לבין הבתים ויחבר אותם שגם זה לא חלק לדעת כמה פוסקים.

    ובבתים ללא קפלים הכל שלם, ללא כל קפל או סדק, ללא מילוי, ללא סתימה, ללא הכנסת דבק.

    בורחים מהמון חששות ועבודות רגישות שיכולים לפסול את התפילין.

    ג. אכן יצרני המרק והשפכטל, אין להם הזהירות והסבלנות לקרב בדחיפה או בניפוח, מקומות הסדקים. אבל שוב, היצרנים הרצינים שמשקיעים בעורות איכותיים ואינם חוסכים במנין הפרעסים ולא מדלגים שלבים, כמעט שאינם מגיעים למצב של סדקים [בבתים שאנו מפקחים, אין שום סדק, לפעמים משהו בקנט התיתורא, שאין בו רבע משיעור הפוגם, ובדחיפה קלה נסגר], ואם נמצא, הסדקים דקים הרבה מחשש פגימה, ואלמלא מגדר מילתא, היינו מורים להם לכתחילה למלא במרק, ומה בכך, אינו אלא לנוי, ובלאו הכי צבע הבית היה משלים מקום סדק כזה.

    דבק בין הבתים אינו עולה לבין המחיצות, כשיודעים איך להדביק, והעושים בתים מהודרים, אכן עושים פרודות ממש, על אף הדבק שבקפלי התיתורא. אכן אצל היצרנים המהירים, ה"פרודות" אצלם הוא בדר"כ מיעוט פרודות, וה"רוב פרודות" הוא בדר"כ מודבק כולו, אבל זה לא המקום שלנו. ציבור שקונה ללא קפלים, לא היה הולך אליהם. אם כן מה החשש?

    ואמנם אני מסכים בהחלט שיש בתים ממעכר מיומנים מאוד שגם עם קפלים מצליחים להעמיד בתים להפליא ללא כל חשש, אבל מה לנו להכניס ראשינו לחששות כאלו, בפרט שעושי בתים אלו לא רבים.

    לאו רישא כסיפא. כאמור, אלמלא המצאת ללא קפלים, ציבור זה היה הולך אך ורק לאותם עושי בתים לא רבים. אז מי מכניס הראש, ולאן?!

    די ב 3 הידורים אלו להביא את גדולי ופוסקי הדור לשבח ולהדר ללבוש תפילין אלו בעצמם ולהורות כן לשואליהם. (ולא נכנסתי להידורים קטנים וצדדיים כמו בלשוניות במעברתא, וכיסוי פי הבית, שיש מה להשיב עליהם מכמה מקומות בהלכה וגם מסברא).

    ושוב מה שכתבתם שהפרודות לא מחזיקים, הדבר עובדתי לא נכון. ואני אוסף כל מידע אחר שיש בענין. ואשמח לשמוע ולברר.

    ויש אחריות מלאה לשני היצרנים הגדולים על כל פנים בתחום הזה, ומבירורים שערכתי הם לא הוצרכו לזה, והבתים חזקים ויציבים לגמרי. רק בעבר לתקופה מסויימת שהמכניסים לא ידעו איך לסגור את הבתים נגרם פתיחת הבתים והענין סודר אחרי שהדריכו אותם.

    אשמח לקבל את תגובתם

    בברכת התורה

    למען הסיר ספק. אין לנו חלילה התנגדות לבתים ללא קפלים, כמו שאין לנו התנגדות לבתים שנעשו עם תהליך חיסום העור להקשותו כפלדה. ורשימת ההידורים עולה לכאן ולכאן.

  7. תודה על התגובה של הרבנים
    אני שמח להבין מהרבנים המומחים שליט"א שגם הם מצטרפים לדבריי שיש הרבה יצרנים שדוחפים את הקפלים לא נכון, וגם בקרב הטובים יש שמדלגים שלבים בפרעס להקל על המלאכה כמובן, וכפי שהגדיר לי אחד הרבנים הגדולים בתחום הסת"ם (שדוקא מעניק כשרות לבתים מעכר מומחה בבני ברק שהאדמו"ר מבעלזא ועוד גדולים רכשו אצלו תפילין): כחמישים אחוז מהזהירויות בבתי תפילין הם סביב הקפלים, וגם כשאני מעניק חותמת כשרות עדיין לי 'דפיקות לב' שמא הסיתות והניפוח היה מידי חזק.

    ואמנם כדבריכם כן הוא, שניתן להשקיע ולהיזהר, וזה ברור. אלא שבענין זה האם להעדיף זאת או לא, הויכוח כבר הוכרע על ידי כל מצוקי ארץ במאה וחמישים שנה האחרונות, שהרי כל מה שעזבו את הבתים הדקות הם מפני המשא ומתן הזה שלנו. האם להישאר עם הדקות שכל עם ישראל לבשו מימות משה רבינו ע"ה והתנאים והאמורים וכו' ובודאי לא היו פסולים חלילה, רק היו בהם 'חששות ומכשולות' שנוצר בהם מהר חורים ונקבים והריבוע נחלש ממהר. ומה בכך? שירכשו מטובי היצרנים יקפידו שיעשו אותם חזק כמו שהיה בודאי אז, ויבדקו כל יום את הריבוע כמו את חוטי הציצית. ומדוע לעזוב את צורת הבתים הקדמונים. אלא שגדולי עולם ובראשם בעל השואל ומשיב ומהר"י מבעלזא ומרן החפץ חיים והחזון איש ועוד גדוליעם וצדיקים הכריעו שראוי לעבור לבתים הגסות שהם חזקים פי כמה וכמה כי כך קיבלנו: להימנע מחששות. וכן נהגו גדו"י בעצמם. וזאת למרות שבבתים הגסות נשאר בהם איזה חששות 'בעת הייצור' סביב הקפלים, (אף שהבתים הראשונים בעולם בטיסמניץ ומעט מהן נשאר בימינו נעשו 'ללא קפלים'…) מכל מקום רוב הבעיות הקשות שהיו בדקות דבר יום ביומו נעלמו בגסות.
    וב"ה עם ישראל מוכיח, שכמו שעזבו את הריידלעך הברזל, את מסועי המצות בלי הניילון, ועברו לרדלעך חד פעמי, לניילון שמתחלף כל פעם, למרות שבודאי אפשר להשקיע ולהיזהר ללבן ולנקות היטב, וחלילה שאבותינו לא אכלו חמץ.
    וכמו שעם ישראל מהדרים לרכוש לולבים מזן דרי ולא את הלולבים הדקים, אע"פ שבודאי ניתן להיזהר גם בהם שלא יפתחו, וכהנה דוגמאות כדי לברוח ממכשולות. כך ב"ה עם ישראל ובראשם גדולי ישראל ופוסקי הדור העדיפו לחבוש לראשם פאר תפילין אלו 'ללא קפלים' ולא להכניס ראשם חלילה לחששות, למרות שבודאי הם רכשו עד היום בתים מטובי היצרנים ששייך.

    ובר מן דין, ראוי לזכור שעוד לא נגענו בכלל בהידור הפשוט של 'נוי מצוה' שכמבואר במרדכי ונפסק ברמ"א בסי' ל"ב ס"ד 'מצוה לניות התפילין מבחוץ ומבפנים' וזה אף שמכסים התפילין, ולא יימצא אחד מאלף שיאמר שבתים בלי קפלים ללא כל חיתוך וקפל אינם נאים 'יותר' מהבתים עם הקפלים גם אצל טובי היצרנים. וכמה עם ישראל מהדר בנוי מצוה בארבע מינים ובכתיבת הפרשיות סת"ם בהוצאות מרובות וכו'.

    ובעניני הלכה לא מצאתי כעת טעם להאריך אף שיש להשיב לכאן או לכאן, כי שנינו מסכימים לעיקרי הדברים. וגם מלשונו החריף כמה פעמים שיש לפקפק בבהירות הבנתי הפשוטה בהלכה ובמציאות, ראיתי שהענינים נוטים מעט מהשורה, ובימים אלו אנו באבלות על תלמידי ר"ע וכו', וד"ל.
    רק דבר אחד לא אמנע להשיב שלא ייצא חלילה מכשול מתחת ידי והוצאת לעז. דהרב המשיב כתב בלשונו: "האם נטען בזה על כל התפילין מימות מרע"ה ועד ולא בכלל, ייצרני הלא קפלים, שכולם היו כשרים מכח קולא של משנ"ב? או שמא יש חוסר בהירות בהבנה מהו גדרם של קפל, סדק וחתך" עכ"ל הרב המשיב.
    כמדומה שהרב המשיב שכח שכל הבתים ללא קפלים יוצרו רק לפני כמאה שנים, ורק מאז השתמשו בקולא של המ"ב. ומימות משה רבינו עד לפני כארבע מאות שנה ופחות מכך, כולם לבשו בתים דקות שלא היה בהם שום קפל, כי מתחו אותם מעור אחד כפי שהרמב"ם והרא"ש מתארים עשיית הבתים, ורק במאות שנים האחרונות התחדש הפשוטות המהודרות שבהם דנו הפוסקים.

    ובסיום דבריו שרימז על צורת עשיית בתים אלו כאילו מקשים כפלדה. ינוח דעתו. שכל הליך עשיית בתים אלו ראו רבים וטובים, וגם אני בעצמי ראיתי כל התהליך מהחל ועד כלה, והכל נעשה בדקרך המקובלת כמו שאר הבתים, בתכלית ההידור, ויש בזה רק רעיון של 'טכניקת מתיחות' ותו לא.

    ואסיים שוב, שכל החפץ לקבל את החומר הערוך בזה, ואת מכתביהם של גדולי ישראל זצוק"ל ושליט"א וכן סרטון מתשובתם ותיעודים נוספים, ישלח אליי מייל ל: [email protected] ויקבל את החומר במייל חוזר. (בתגובות כאן לא ניתן לצרף תמונות, וע"כ לא הצלחתי לצרף את מכתבי גדולי ישראל כפי שכתבתי).

    בברכת התורה
    ויישר כח גדול ועצום לכל המתעסקים בזיכוי הרבים באתר 'דין' הנפלא שעשוי בטוב טעם, בהדר נפלא ובנוי מצוה, מלא וגדוש מזן אל זן בתילי תילים של הלכות.
    ומאיר את עיני ישראל בהלכה
    אליהו אריאל

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל