תענית שובבי"ם

שאלה:

כידוע בדורינו אנו שהאנשים חלשים בטבעם לא מתענים מעבר לששת התעניות. לאור העובדה שימי השובבי"ם נופלים בעיצומו של החורף בהם הימים קצרים שאלתי היא מה דעת הרבנים הנכבדים שליט"א לשני האופציות הבאות: ניתן לקבל תענית "מעלוה"ש ועד צה"כ" ולקום לפני עלות לאכול ארוחת-בוקר מלאה ולאחר מכן מיד עם צה"כ להתפלל מעריב ולאכול ארוחת-ערב כך שדילג רק ארוחה אחת? ולחילופין – ללא דילוג על שום ארוחה לקבל כנ"ל מעלוה"ש ועד חצות היום ולאכול פת-שחרית מוקדמת כנ"ל להתפלל מנחה גדולה עם עננו ולאחר מכן לאכול ארוחת-צהריים? ומדי דברי בו – מה תהיה ההלכה בהנ"ל האם יצטרך לעשות תנאי לפני לכתו לישון או שמא כיון שכל הקבלה היתה מלכתחילה בלשון של "מעלה"ש" הרי שזה כלול בכך ויוכל לאכול גם בלי תנאי? כמו"כ אדם שלא קיבל תענית ולא התכוין לתענית אלא שנמשך בלימודו/בעסקיו או כל אונס אחר מנע ממנו לאכול והגיע זמן תפילת המנחה, יוכל להגיד עננו?

תשובה:

שלום וברכה

1. אכן אפשר לעשות כך, אבל צריך לדעת שלא התענית עיקר אלא המעשה ומי שמצליח להתחזק יותר בלימוד וכדומה זה חשוב יותר בזמנינו.

2. אין טעם בתענית חצי יום שבזה גם אין הענין על פי האר"י.

3. אין צורך בתנאי אם מקבל מראש מעלות השחר, הנושא של התנאי הוא בגלל שתעניות חז"ל בעיקרן הן כל היממה והקלו רק מחמת החולשה.

4. תענית מקרית בלי קבלה מראש אינה תענית.