שאלה:
כשראובן מכניס ס"ת להיכל בצורה רשלנית ושמעון פותח את האר"ק והספר נופל – מי צריך כפרה?
תשובה:
שלום וברכה
מי שהניח באופן רשלני ודאי צריך כפרה, אבל גם זה שנפל מידו צריך כפרה כפי שיבואר.
מקורות:
אעתיק לך מתוך הספר לקט הקמח החדש הרואה אור מחדש בעריכתנו בימים אלו ממש:
ס"ת שנפל כשהוציאו ס"ת אחר
קיד] על דבר שליח ציבור שלא נזהר בעת שהוציא את הספר תורה ונפל ספר תורה אחר על הארץ:
השליח ציבור יתענה שני חמישי ושני, וכן לא יאכל בשר ולא ישתה יין בלילי תעניות אלו וירבה בתפילה, אבל שאר האנשים שהיו בבית הכנסת אין להם לחוש כלל. ומאן דקפיד, יפדה בצדקה שיחלקו לתלמידי חכמים ועניים מחוץ לעירם. והטוב יותר, הוא שיפדו נפשם כל בני העיר וישלחו לעניי ארץ הקודש. ואולי אירע כן מחמת שלא נזהרו בכבוד התורה כראוי בשיחת חולין בעת קריאת התורה, או שרגילין לצאת מבית הכנסת בעת הקריאה ולא ממתינים עד גמר הקריאה, ויקבלו על עצמם תשובה שלא לעשות עוד כן (שו"ת ריב"א [אונגאר] או"ח סי' כז).
א) וכן כתב הגאון מחוסט בשו"ת בית היוצר (סי' יד-טו), לענין מה שאירע ביום טוב בעת הוצאת הספר תורה הראשון, שנפל הספר תורה השני על המדרגה הראשונה שלפני ארון הקודש, והורה להחמיר על אותו שהוציא את ספר התורה מהארון, ויותר מזה על מי שהניח את הספר תורה מקודם בארון הקודש, שהתרשל ולא הניחו כראוי. ובעל המחבר מחמיר שכל הרואים יתענו שני חמישי ושני, ומי שחלוש יפדה לפי ערכו. ויעשו מהממון מצוה שבשבילה מוכרים ספר תורה, כגון להשיא אשה יתומה או להספקת לומדי תורה.
בשו"ת ברכת רצה (סי' קא) כתב בכהאי גוונא דהרואים יתענו יום אחד, והאיש עצמו, יש אומרים שיתענה מ' יום – שני וחמישי, כדאיתא ברמ"א (סי' שלד סעי' כו) לענין חילול שבת, ויש אומרים (שו"ת דברי חיים יו"ד סי' נט, שו"ת אמרי אש סי' ו) שיתענה רק שני חמישי ושני. ובכל זה יש להורות לפי כח הנידון.
המאורי אור (באר שבע דף לז ע"א) מחלק באופן אחר:
לדבריו, האיש שנפל הספר תורה מידו יתענה מ' יום כנגד עליית משה במתן תורה, ומי שהיה בד' אמותיו יתענה שני חמישי ושני, ושאר אנשי בית הכנסת יתענו יום אחד. אמנם, אם נפל על ידי גרמא ולא מידו בעצמו, סגי גם לאותו שנפל מידו בתעניות שני חמישי ושני.
בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' יב) מחמיר על מי שנפל מידו שיתענה, ואפילו הוא חלש כח. ומה שנוהגים לבדוק את הספר תורה שנפל אם הוא כשר או פסול, הוא רק לייתובי דעתא, שאין הצער גדול כל כך כשיודעים שהיה בספר תורה איזה פסול, אבל גם בספר תורה פסול הדין כך לענין חילוקי התעניות.
