שאלה:
שלום וברכה אישה נכנסה ברכבי ושברה חלק מהפנס האחורי במידה שאין נזק ניכר כל-כך ואיני מתכוון לתקנו, רק במידה ואני ארצה למכור את הרכב. כרגע הנסיעה ברכב זה תקינה לחלוטין. האם עלי לוותר על התשלום על הפגיעה כיון שממילא לא אתקן או שמא מותר לי בכל אופן לקבל את התשלום. אם ניתן לקבל מקורות לכך אשמח ביותר
תשובה:
שלום וברכה,
מזיק חייב לשלם עבור תיקון הנזק. ואם אין דרך לתקן את הנזק, כמו למשל מכת פחחות ברכב ישן שלא מוציאים הוצאה מרובה עבור רכב ישן, והנוהג לסבול את הנזק, אין חובת תשלומים עבור תיקון. ובזה יש לשלם את ירידת הערך של הרכב בלבד. במקרה שלא מקובל לתקן את הנזק, וגם לא ירד ערך הרכב, אין חובת תשלומי נזקין.
מה הדין כאשר המזיק משלם לו תשלום עבור הנזק, והניזק אינו רוצה לתקן את הנזק אלא לקחת את הכסף למטרות אחרות? מותר לניזק לעשות עם הכסף כראות עיניו ואינו מחויב לתקן את הנזק בכסף שקיבל מהמזיק. ראה מקורות.
בהצלחה.
מקורות:
מזיק חייב בהוצאות התיקון או בהפסד של ירידת ערך – ראה חזו"א ב"ק סימן ו ס"ק ג.
יש לחקור מה חובתו של מזיק, האם חייב לתקן את הנזק, או שחייב לשלם. ונחלקו בזה הפוסקים. דעת הש"ך בסימן צה ובסימן שפז, שחובת המזיק לתקן. ואילו החזו"א (שם) סובר שחובת המזיק לשלם ולא לתקן. בסוג נזק שלא ניתן לתקן אלא צריך לקנות חדש, לכו"ע חובת המזיק לשלם את הנזק ותו לא.
לפי החזו"א שחייב המזיק לשלם ולא לתקן, ברור שאם הנזיק קיבל את התשלום אינו חייב לתקן וזכותו לעשות עם הכסף כראות עיניו. גם לש"ך המזיק חייב לתקן, אבל אם המזיק משלם ולא מתקן יכול הניזק להשתמש בכסף לדברים אחרים. בגמרא ב"ק דף פה ע"א לגבי דין ריפוי מצאנו שאם הניזק מבקש את הכסף ואומר שירפה את עצמו, יכול המזיק לומר לו אני חושש שמא לא תרפה את עצמך ויקראו לי מזיק לעולם, ולכן אינו חייב לשלם את כספו אלא ייתן לרופא שירפה את הניזק. וכן נפסק להלכה בשו"ע סימן תכ סעיף כג. מסתבר שדין זה נאמר דוקא במזיק אדם, שיראו אותו ויזכירו את מעשיו של המזיק. אבל בנזקי ממון לא מצאנו כזאת, ואין חשש שיזכירו למזיק את מעשיו לעולם, ולכן זכותו של הניזק להוציא את הכסף לדברים אחרים.
במחילה מכבוד הרב אך האם לא ניתן להביא ראיה לכאורה מהדין של "והרגת את האשה ואת הבהמה" שגם ברכוש יש מזכרת עוון
שם מדובר שבהמה הרגה אדם, ולכן יש מזכרת עוון. אבל בממון שהוזק אין מזכרת על שם המזיק.
השאר תגובה