שאלה:
במחכ”ת,השאלה לא הובנה כראוי. השאלה לא אודות מאגרי מידע של האוניברסיטה, אלא מאגרי מידע כלליים (לדוגמה, אוצר החכמה).כל סטודנט באוניברסיטה זכאי לשימוש במאגרים אלו, ולשם כך יש לו קוד(הקוד הזה משמש אותו באופן כללי באוניברסיטה) אין בדבר שום מידע של האוניברסיטה. השאלה האם מותר לאשה להביר את הקוד לבעל או לזרים אם זה נקרא זה נהנה וזה לא חסר, או שזה שימוש לא נכון בזכויות.
תשובה:
שלום וברכה,
קוד משתמש שמזכה את העובד בשימוש בתכנים שרכש האוניברסיטה, דינו ככל פיקדון – שאלה או שכירות – שיש בידו. ולכן אשה יכולה לתת את הקוד לבעלה, וכן בעל יכול להעביר לאשתו, כדין כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד. וכל זכות השתמשות שיש לה יכולה לשתף את הבעל או הילדים שבביתה. (מלבד שכירות רכב שמקפידים שלא להעביר גם לבן זוג).
לגבי להעביר לזרים, יש לבחון את המציאות, האם יש הקפדה בדבר או לא. מצאנו שבמטלטלים אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר. וכן בשדה אסור להשכיר לאחר שמא יכחישנה, אמנם בקרקעות נפסק שאין אפשרות להבריח את הקרקעות מותר להשכיר את הקרקע לאדם אחר. ולפ"ז יש לבחון את המציאות האם בהעברת קוד משתמש לאדם זר, אם יש חשש רחוק שיגיע נזק או הפסד לאוניברסיטה – אסור להעביר לאחרים. ואם אין שום צד של הפסד לא ישירות ולא בעקיפין, דינו כבית שיכול השוכר להשכיר לאחרים.
בהצלחה.
מקורות:
אין השואל רשאי להשאיל אפילו ספר תורה – ראה שו"ע חו"מ סימן שמב.
יש חילוק בין מטלטלים ושדה לבין בתים – ראה שו"ע סימן שטז וסמ"ע שם ס"ק א.
