שאלה:
מה דעות הפוסקים בעניין מחלוקת גר"א ומג"א לעניין לסמוך על אחד מהם בזמן קריאת שמע ותפילה?
תשובה:
שלום וברכה
קשה לקבוע מסמרות בדבר שנחלקו בו גדולי עולם בכל הדורות… לגבי זמן קריאת שמע אין כל ספק בדבר שיש להקפיד לכתחילה על זמן מגן אברהם שהרי זה ספק דאורייתא, וידוע כמה עורר על כך הגרש"ז אויערבך ועוד אחרים, ולכל הפחות יש לקרוא לפני התפילה על תנאי שאם הלכה כדברי המגן אברהם הרי שאתה רוצה לצאת ידי חובה בקריאה זו, ענין זה הובא בספרי רבים מהפוסקים וראה בהרחבה בס' לקט הקמח החדש סי' נח. ומכל מקום גם לגבי זמן תפילה ודאי ראוי לחוש לכתחילה לדברי המגן אברהם אבי פוסקי ההלכה, אף שידוע מהגרי"ז מבריסק והחזון איש שהעיקר להלכה כדברי הגר"א.
מקורות:
ראה שו"ת אגרות משה ח"א סי' כד שמנהג רוב המקומות ברוסיה ובליטא כדברי הגר"א ובעל התניא, ורק מעטים החמירו כמגן אברהם, וראה תשובות והנהגות ח"א סי' נו ממנהג בית בריסק כענין זה, וכ"ה בארחות רבינו ח"א נב שהעיקר כדברי החזון איש. אמנם ראה בס' בין השמשות לי"מ טוקוצינסקי שמנהג ארץ ישראל כדעת המגן אברהם, וכן כתבו גדולי הספרדים אור לציון ח"ב פרק ו אות א, הליכות עולם ח"א פ' וארא שכן מנהג הספרדים בכל הדורות. [אגב בחילוקי המנהגים הנ"ל יש דבר תמוה מאוד, שכן כידוע אחת מטענותיו של הגר"א על המגן אברהם, היא שלפי דבריו נקודת החצות אינה בדיוק בחצי היום, והישוב לקושיא זו, הוא שהמגן אברהם הולך בד בבד עם הכרעת רבינו תם לגבי צאת הכוכבים ובאופן זה נקודת החצות היא מדוייקת, כי הרי עלות השחר שהוא תחילת היום לדעת המגן אברהם הוא 72 דק' לפני הנץ, וגם צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם הוא 72 דק' לאחר השקיעה. ממילא צ"ע, באירופה שנהגו כמעט כולם כרבינו תם לגבי קריאת שמע של ערבית, מדוע לא נהגו כך גם לגבי קריאת שמע של שחרית כדעת המגן אברהם? וכן יש להקשות לאידך גיסא, בארץ ישראל שנוהגים כמו הגר"א בנוגע לצאת הכוכבים ופוסקים כמו הגאונים, מדוע לא נהגו כך גם לגבי קריאת שמע של שחרית? עולם הפוך ראיתי, בו בארץ ישראל והספרדים שנהגו בערב כמו הגאונים, נקטו לענין שחרית כמו המגן אברהם, ואילו באירופה שנהגו כמו רבינו תם בערבית, נהגו משום מה כמו הגר"א בשחרית, וצ"ע].
