שאלה:
האם אדם יכול להיות עד קידושין לגרושתו או לקרובותיה?
תשובה:
שלום וברכה,
קרבה שבאה מחמת נישואין, אם התגרשו בטל הקירבה. ולכן יכול להעיד על גרושתו או על קרובי גרושתו – אם ראה את העדות אחר הנישואין. אבל להעיד על דבר שראה בעודם נשואים אינו יכול להעיד, מאחר והיה הראיה בשעת פסול.
בהצלחה.
מקורות:
בשולחן ערוך חושן משפט סי' לג סעיף יב' כתב: "כל מי שאין אתה מעיד לו מפני שהוא בעל קרובתך אם מתה אשתו אע"פ שהניחה לו בנים ה"ז נתרחק וכשר".
ובש"ך [ס"ק ח] כתב שה"נ בנתגרשה, הדין הוא כמו במתה והרי הוא כשר לעדות.
ואמנם לענין עדות שראה בעודו נוגע אסור, כך מבו' בסמ"ע [ס"ק כ'] שאמנם אם היה קרוב כשראה העדות בלאוו הכי פסול, כמבו' בדברי השו"ע [בסעיף יג] "היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פסול לו וכן אם ידע העדות כשהיה חתנו ומתה בתו פסול".
ועי' גם בערוך השולחן [לג, ט] שבאופן שראה את העדות קודם לנישואין ועתה מעיד לאחר הגירושין אפי' שבאמצע נפסל לעדות מותר. מפני שחשש נוגע בעדות איננו פסול הגוף אלא חשד בעלמא שמא ישקר מפני נגיעותו בדבר וכיוון שנסתלק החדש לא חיישנן לה.
תודה.
מה בקשר הפוך? האם היא תוכל להעיד עליו שמת ולהתיר את אשתו?
גרושה אינה קרובת משפה והרי היא ככל אשה זרה, ולכן יכולה להיד על הגרוש שלה שמת, ולא מצאנו בהלכה שתהיה הגרושה פסולה מצד שנאה או כדו', ולכן עדותה עדות.
השאר תגובה