שאלה:
בס"ד לרבנים שלום. מהו סדר הקדימויות בתפילת אבלים? לעומת יארציט? בתוך התפילה איזה חלק מתפלל כל אחד? מי שבשלושים קודם למי ? בתודה
תשובה:
שלום וברכה
שאלת שאלה מאוד כללית שיש בה אין ספור פרטים, כדי לקצר מעט העתקתי לך מתוך ס' פסקי תשובות מאמר הקדישים שבסוף סימן קלב:
פסקי תשובות אורח חיים סימן קלב
נסכם בקצרה סדר הקדימות (ובסעיפים דלהלן נביא עוד כמה פרטי דינים בענין זה, עיין עליהם).
אבל תוך שבעה: קודם לכל שאר החיובים, והזכות שמורה לו לגשת לעמוד ולהתפלל, ואפילו הוא אורח בביהכ"נ ושאר החיובים הם מתפללים קבועים.
אבל תוך שלושים: הוא קודם לאבל תוך י"ב חודש, וגם קודם לאבל ביום ההפסקה, אך אם יש יארצייט יתחלקו בתפלות מנחה וערבית, דהיינו שהבן ל' יתפלל תפילה אחת והבן יארצייט תפילה אחת, ובתפלת שחרית יתפלל אחד עד אשרי ובא לציון והשני יסיים התפילה (וע"ע פרטים להלן אות כ"ח), ואם אחד מתפלל קבוע והשני אורח, הקבוע קודם לכל.
אבל תוך שנתו (עד סוף י"א חודש): הוא נדחה מפני אבל תוך שבעה ותוך שלשים, וכן אם יש שם אבל ביום הפסקה (היום האחרון שאומר קדיש ומתפלל לפני העמוד) הוא קודם לאבל תוך שנתו, וכן כשיש יארצייט בעל היארצייט קודם. והיינו כששניהם קבועים אבל אחד קבוע ואחד אורח, הקבוע קודם (זולת אם האורח תוך שבעה).
יום ההפסקה (היום האחרון של י"א חודש, שמפסיק לאחר מכן מלומר קדיש): הוא קודם לאבל תוך שנתו, אך אינו קודם למי שהוא תוך שלושים, וכן אדם שלו יא"צ בו ביום, בעל היא"צ קודם לו.
יא"ר צייט: הוא קודם לאבל תוך שנתו, ולאבל ביום הפסקה, אך אינו קודם לאבל תוך שלושים, אלא יתחלקו בתפלות וכנ"ל, וכ"ש שאבל תוך שבעה קודם לו.
ושני חיובים שהם שוים: כגון שניים בני שבעה או שניים בני שלושים, שני בעלי יא"צ וכו', יטילו גורל ביניהם, ועל תפלת שחרית יטילו גורל מי יתפלל עד אשרי ובא לציון ומי יתפלל מאשרי ובא לציון והלאה, וכן אם יש ג' חיובים ויותר יטילו גורל ביניהם (ביה"ל).
ודע, כי בביהכ"נ שיש הרבה מנינים זה אחר זה (שטיבלאך), וקבעו להם החיובים תפלתם כל אחד במנין בשעה מסוימת, אם איחר אחד את מנינו ובא למנין שקבוע לחבירו, אין לו זכות קדימה אף שהוא תוך שלושים וחבירו תוך שנתו וכדו' אלא דין 'אורח' יש לו במנין זה, ורק אם לא קבעו להם החיובים מנין מיוחד בשעה מסוימת, ובאו שני חיובים יחד בחדא מחתא, יש דין קדימה לאחד מהם לפי סדר הקדימויות המפורט לעיל, והשני נדחה למנין שאח"כ.
ועוד יש לדעת דכל עניני קדימה שייכים רק בביהכ"נ של רבים, אבל יחיד שיש לו מנין בביתו או בבית מדרשו הפרטי וכולם באים אליו, הרי הם תלויים בדעת בעה"ב ולמי שירצה יתן זכות קדימה אף שאינו עפ"י סדר הקדימויות הנ"ל.
ונכון לציין דברי החת"ס (בתשובותיו, יו"ד סי' שמ"ה) "שמעתי בשם הגאון שב יעקב שאמר להאבלים שכל מי שאומר קדיש שמגיע לחבירו, לא הועיל לעצמו ולא הפסיד לחבירו, דמ"מ עולה לנשמת מי ששייך לו", ומסתבר דה"ה לענין תפילה לפני העמוד, כי דינם שוה לכל עניניהם.
מקורות:
