לתרומות לחץ כאן

ברית מילה – צהבת ילודים

שאלה:

נכדי נולד בשבת האחרונה בבדיקה צהבת 13.5 אחרי 4 ימים ועלתה ל15 אחרי 5 ימים לכמה זמן דוחים הברית וממתי

תשובה:

שלום רב

למעשה לא ניתן לומר בזה הלכה פסוקה כיון שיש בזה מסורות שונות, וההחלטה מתקבלת לפי מצבו הכללי של התינוק ולא מתחשבת רק ברמת הצהבת, לפיכך ההחלטה מסורה בענין זה ביד המוהלים המקצועיים הבקיאים בענין. יש ליצור קשר עם מוהל שאתם רוצים להזמין, והוא יקבע את מועד הברית לפי הענין.

מזל טוב ורוב נחת.

מקורות:

אעתיק לך מתוך ספרו הגדול של הגאון רבי מרדכי אורי אנגלמן שליט”א מגדולי המוהלים בארץ הקודם, העתיד לראות אור בקרוב:

  • בצהבת פזיולוגית נחלקו גדולי פוסקי זמנינו מה היא רמת הצהבת שבה אין למול, ואימתי יש להמתין ז’ ימים: יש אומרים שצהבת כזו, כיון שעל פי חוות דעת הרופאים אינה נחשבת מחלה אינה מעכבת את ברית המילה, ובלבד שיראהו המוהל שהוא בריא. אלא אם כן היא ברמה גבוהה כל כך המצריכה החלפת דם[1]. ויש אומרים שכל שלא הגיעה רמת הבילירובין לשלוש עשרה מ”ג אפשר למולו והכל לפי ראות עיני המוהל, ומעל מספר זה אין למולו[2]. ויש אומרים שעד הרמה של שתים עשרה מ”ג כל שהתינוק בריא, והצהבת במצב ירידה, אפשר למולו, אולם למעלה מכך אין למולו, ואף יש להמתין ז’ ימים משעה שהבריא[3]. ויש אומרים שאין למולו אלא אם כן רמת הבילירובין היא פחות מעשר והיא במצב של ירידה, אלא שהמתנת ז’ ימים צריך רק מהרמה של חמש עשרה ואילך[4]. ויש שהחמירו כבר מעשר מ”ג להמתין ז’ ימים, ולדעתם כבר מחמש מ”ג אין למולו עד שיחזור מראהו כשאר הקטנים[5].
  • להלכה אי אפשר לקבוע באופן מוחלט על פי מספר הבילירובין אם התינוק בריא או חולה, ויש להתחשב בעוד גורמים כמו משקל התינוק, גיל הופעת הצהבת, מגמת הצהבת אם בעליה או בירידה, וכן בדיקה אם אין לתינוק בעיות אחרות הגורמות את הצהבת. ועוד יש לדעת כי גם אם הבילירובין ברמה המאפשרת למול, צריך המוהל לבדוק את הצבע בפני התינוק ובלובן העין, וילחץ באצבעו בחלק העליון של הגפיים התחתונות ויראה אם נעשה צהוב[6]. ונכון שתעשה בדיקה זו לאור היום, כיון שבלילה לאור החשמל לא ניתן לעמוד על המראה בבירור. מחמת כל אלו, יש לכל מוהל להזהר שלא לקבוע בענין זה עד שישמש אצל מוהל מומחה וותיק הבקי בבדיקת התינוקות, וילמד את דרך בדיקתו, והרבה יש להזהר בענין וחלילה להקל ראש בזה[7].

[1] ס’ נשמת אברהם (ח”ה סי’ רסג) בשם הגרש”ז אויערבך זצ”ל. ואף שבספרו שו”ת מנחת שלמה (ח”ב סימן צז אות יב) בתשובה משנת תשכ”ו כתב שכאשר הילד נראה צהוב לעיני המוהל אין למולו עד שיחזור מראהו כשאר הקטנים בלי שום מראה צהוב, ואין לסמוך בזה על הרופאים, מ”מ בשנת תשנ”א שינה את הוראתו, כמו שהביא בשמו בספר נשמת אברהם (ח”ד שם), וציין שהמנהג הוא שאם הצהבת הגיעה לרמה של שתים עשרה מ”ג [לפי מדידת הרופאים המצויינת במספרים], הוא נחשב כחולה, וממתינים עד שהצהבת תרד משיעור זה ואז ניתן למולו אף שלא ירדה לגמרי, ואם הגיעה הצהבת לרמה של שמונה עשרה, הוא נחשב כחולה בכל גופו, ויש למנות ז’ ימים מעת שירד מרמה זו. אלא שהקשה על הוראה זו, דכיון שכאשר הצהבת היא למעלה משתים עשרה מ”ג נחשב הדבר חולי שמונע מלמולו, א”כ היאך ניתן למנות את אותם שבעה ימים כבר משעה ירד משמונה עשרה, ולא ממתינים עד שיבטל ממנו החולי לגמרי, כדירד מרמה של שתים עשרה. ע”ש. אולם בשנת תשנ”ה כתב הגרשז”א זצ”ל [הובא בנשמת אברהם ח”ה שם], שמאחר שהסכמת כל הרופאים עתה שצהבת פיזיולוגית אינה חולי כלל, נראה שמותר למול תינוק גם כשהוא צהוב, אא”כ בוצעה בו החלפת דם שזהו חולי ממש המצריך למנות ז”י משעה שתסור ממנו המחלה. והובא שם מעשה בתינוק שהגיע ביום השלישי ללידתו לרמה של תשע עשרה מ”ג וביום החמישי ירד לשלוש עשרה, ופסק הגרשז”א למולו בזמנו, ועוד הובא מעשה בתינוק שהיה צהוב מאד (לפחות ברמת של ארבע עשרה מ”ג) ואמר הגרש”ז שאם על פי חוות דעת הרופאים הוא כשיר למילה אפשר למולו, וכך היה. ודחה את דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל שסבר שאין לזוז ממה שקבעו חז”ל שאין מלין ילד ירוק, ואין לסמוך על הרופאים שאומרים שאין כאן סכנה, לפי שיתכן שחז”ל דיברו דוקא בירוק שלא נפל בו דמו, ולא בצהבת שבזמננו שעל פי חוות דעת הרופאים אינה כלום.

וכ”כ בס’ שובע שמחות (הל’ מילה) בשם הגר”ע יוסף זצ”ל, שצהבת ילודים פיזיולוגית בתינוק שנולד לאחר השבוע ה- 37 להריון ובמשקל 2.500 ק”ג לפחות, ואין עדות למחלה הימוליטית, או זיהום בכבד או מחלת בלוטת התריס, או מחלות בחילוף חומרים וכיו”ב, והצהבת לא החלה בעשרים וארבע שעות הראשונות של החיים, וקצה עליית הבילירובין הוא פחות מ- 5% מ”ג ליממה, שכל זמן שרמת הבילירובין היא פחות מ – 25% מ”ג אין כל סכנה מיידית או מאוחרת לתינוק. ואף שהתינוק מטופל באור כחול אין הדבר מוכיח על מחלה עכשוית של התינוק אלא המטרה היא למנוע עלייה גדולה מיידית בבילירובין, וכדי לחסוך לתינוק החלפת דם שהיא פעולה עם סיכונים. ולכן כתב שבכל מקרה כזה יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולא לסמוך על מספרים שונים המקובלים בין המוהלים, וכל שכן שאין להמתין שבעה ימים מיום שחלפה הצהבת.

[2] כן נהג הגרב”צ אבא שאול ז”ל שהיה מוהל מומחה, שעד מס’ שלוש עשרה בדק את הילד לפי המראה, ומשלושה עשרה ומעלה נמנע מלמול, בלא קשר למראה התינוק.

[3] שו”ת מנחת יצחק (ח”ח סימן פח), וכתב שהיו לפניו כמה מכתבי הרופאים בזה, וראה כי רובם סברו שמשיעור זה ואילך אין למול, ולמטה מכך אפשר למול אם נבדק על ידי מומחה גדול. וכן כתב בשו”ת תשובות והנהגות (ח”ב סימן תצ), שהסובל מצהבת שהיא מעל רמה של שתים עשרה אין למולו. והוסיף, שחלילה לסמוך בזה על דברי הרופאים שאומרים שאפשר למולו אף ברמה שהיא למעלה מזה, שכן אפשר שעכשיו לא ניכרת הסכנה ולכשיזקין יגרום לו הדבר לנזק שעשוי לקרב את מיתתו. ועוד, שהרי להצד שהתינוק חולה אפשר שלא קיימו מצות מילה, ואם כן אין טעם להקל בזה.

[4] שו”ת שבט הלוי (ח”ח סימן רטו). והוסיף, שקיבל מרופאים מומחים, שאם הצהבת אינה עוברת על ידי כל הפעולות הרפואיות, ונמשך כך הרבה שבועות, קרוב לודאי שהיא צהבת פתולוגית הנחשבת חולי ממש, ויש להמתין ז’ ימים לאחר שיבריא אף שאינה ברמה של חמש עשרה. ע”כ. אמנם במכתב שכתב המוהל הידוע ד”ר משה רוטשילד מביה”ח מעייני הישועה למחבר ספר אחד, כתב, כי קיבל הוראה מהגר”ש ואזנר שליט”א שבילירובין מעל שבעה עשר מ”ג נקרא חולה בכל הגוף ויש לחכות שבעה ימים, ומשמע שבפחות מכך יש להקל. וכתב עוד שהנהגתו האישית היא בילירובין של עשרה מ”ג, אלא שאם הבילירובין בירידה כמה ימים וביום השמיני הוא כבר מתחת לשתים עשרה יש למול. וראה עוד בשו”ת שבט הלוי (חלק ט סימן רו) שאין לסמוך על דברי הרופאים שאומרים שהצהבת אינה מהווה סכנה, כיון שדעתם משתנה מזמן לזמן, וגם לפי דבריהם הענין תלוי בכמה וכמה תנאים, וקשה למסור את הדבר לאחריות האבות והמוהלים.

[5] שו”ת משנה הלכות (תניינא ח”ב סי’ קסח). וכבר בשנת תשל”ז יצא מתחת ידי הגה”צ הרב מפאפא זצ”ל ועוד רבני ארצה”ב, כרוז מעין זה, והביאו המוהל הידוע רבי אברהם קאהן, בספרו ברית אברהם הכהן (נחל חמישי אות א). אולם כבר האריך מרן בעל שבט הלוי (ח”ח סימן רטו) לדחות הדבר, אחר שנתברר מפי חכמי הרפואה שבאופן זה ודאי אין בו שום חשש חולי.

[6] שו”ת שבט הלוי (חלק ח”ח סימן רטו). ראה שם שכתב שבדיקת הצהבת תלויה בעיקר בטביעת עין של המוהל, ואם לפי מראית העין הוא צהוב הרבה חלילה לגשת למצות מילה. ע”ש. ומ”מ יעויין בשו”ת מאזני צדק (ח”א סימן יח) דביאר שיש להתחשב לענין זה אף בבדיקות הדם.

[7] עי’ בשו”ת השיב משה (סימן מט) שכתב סדר תשובה למוהל שמל תינוק ירוק ומת ה’ ימים אחר המילה, אף שהיה בשגגת לימוד ולא בשאט נפש. ע”ש.

ולרווחא דמילתא נביא מעשה רב מהגה”ק מטשעבין זצוק”ל בעל ה’דובב מישרים’, המלמד על גודל הזהירות שלא למול קטן צהוב. בעובדא דהוי באחד ממקורביו שנתעוררה אצלו שאלה של ברית בילד צהוב, ובא לשאול את פי הרב מטשעבין זצ”ל, והשיב לו שכבר אינו מכריע בשאלות הלכה ויש לשאול את רבני ירושלים. והוסיף לספר מעשה שהיה בזמנו בטשעבין, שאחד מפרנסי העיר ערך שמחת ברית מילה לבנו ונאסף קהל רב מהעיר וגלילותיה, ובעת הנחת הילד על כסא של אליהו נראה היה שהמוהל בהול קצת, וכשנשאל על כך השיב בלחש ואמר שהתינוק צהוב, והוא חושש לומר זאת לאבי הבן הידוע בתקיפותו פן יעבירהו ממשרתו. השבתי לו אמר הרב זצ”ל, עמוד אתה על דעתך שאפשר למולו ואני אדאג לשאר. מיד לבשתי מלבושי העליון וצעדתי אל הדלת, לתמיהתו של אבי הבן שרדף אחרי ואמר שרצונו שאהי’ הסנדק, השבתי שאף שהמוהל נכון לערוך את הברית אני על משמרתי אעמודה שהילד צהוב והברית סכנה לו, וב”ה שזכיתי להציל ילד יהודי משפוך דמו. ע”כ.

עוד הובא בספר “וימול אברהם” מה שסיפר הר”ר יחיאל מיכל רייז שליט”א רב ומוהל בפאריז, שזכה למול הרבה ילדים על ברכי הגה”ק ר’ איציקל מפשעווארסק זצוק”ל באנטווערפן, פעם אחת הסתפק בבודקו את התינוק במראה צהוב שבו, צעק עליו הר”ר איציקל זצ”ל “האם זה תפוח עץ שיש להסתפק אם צהוב או לא, כך מקובלני מהגה”ק משינאווא בעל דברי יחזקאל זיע”א שלא למול כל זמן שרואים מראה צהוב”. וסיפר עוד שפעם אחת היה ספק בגוון מראה פני התינוק, ואמר לו הר”ר איציקיל, אני לא אהיה סנדק בברית כזו שיש בה ספק. ועוד סיפר הרב הנ”ל, שמזה כמה שנים בא לביתו בפאריז אורח מנתניה, וסיפר לו שבמושב זקנים בקרית צאנז נמצא זקן בן צ”ב שנים שטוען בתוקף שבשנה זו ודאי ילך לבית עולמו, ונימוקו עמו, כי בברית מילה שלו היה יהודי גאון וצדיק שנתכבד בסנדקאות, ובראותו שהילד שיש בו מראה צהוב סירב לשמש כסנדק, ואמר שאם יערכו לו ברית עתה יחיה ששים שנה בערך, ואם ימתינו עד שיחלוף המראה צהוב יחיה הילד תשעים ושתים שנה, וכמובן שהמתינו עם הברית, ועתה שהגיע לגיל צ”ב שנה יודע הוא בבירור שהגיע זמנו, ובאותה שנה נלב”ע, יהי זכרו ברוך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל