חילוני שמאמין בתורה – היתכן?

שאלה:

שלום. אני לא דתיה ולכן אני צריכה הסבר ממי שמבין. מצד מה קיים איסור חמור על נדירת נדר. 1. אני נדרתי נדר מתוך כך שהבנתי שאני צריכה לנקוט בצעד קיצוני כזה שיזעזע אותי על מנת שאסור מדרך שאינה ראויה לבני העם היהודי. גם אם אתיר את הנדר יש איסור על המעשים מצד התורה לכל איש ולכל אישה מישראל. כיום אני נזהרת ומתרחקת מדברים מסויימים שהתורה אוסרת .האם עלי לנסות להתיר לעצמי חיים של עוון? אין אף רב שיתיר לי. אין נדרים מסויימים שהיהדות מתייחסת לנודר הנדר באופן חיובי? תודה על זמנכם.

תשובה:

שלום וברכה

אסביר מעט את הדברים: באופן כללי הצדק איתך, הגמרא במסכת נדרים דף ח' אומרת שנשבעים לקיים את המצוה ומותר לאדם לנדרור כדי לזרז עצמו לקיים מצוה מסויימת שהוא חלש בה, כך שהדבר במהותו הוא ודאי נכון. ואם כך בצדק את שואלת למה אנו כאן באתר ובאופן כללי מורים לאנשים להמנע מכך מכל וכל, כיון שעוון נדרים – מי שמבטל את הנדר הוא חמור מאוד, כך יוצא שאם למרות הנדר אדם נכשל באותה מצוה שנדר עליה, לא רק שעשה עוון בעצם ביטול המצוה, אלא גם עבר על נדרו, ולעבור על נדר זה עוון של חילול שמו של בורא העולם, כיון שמהות הנדר תמיד היא לקיים ולאמת דבר בשם ה' יתברך, וכיון שאנחנו אנשים חלשים שלפעמים נכשלים, עדיף להמנע מלנדור ולא להסתבך בעוון נוסף כך שיצא שכרינו בהפסדנו.

ולעצם הגדרתך את עצמך חשוב מאוד לומר, שיש היום טעות רווחת שאני באמת לא מצליח לעמוד על פשרה, זה משהו בשורש שגוי, והייתי שמח אם היית חושבת על כך עם עצמך באופן אמיץ ובלתי משוחד.

מצד אחד את מאמינה בתורה ובבורא עולם, אחרת מה אכפת לך עוון נדרים… כל מקורו בתורה הקדושה, ומצד שני את מגדירה את עצמך אשה שאינה דתיה… נראה שיש היום טעות רווחת בהבנה מה זו דת ישראל… היהדות אינה ניתנת לבחירה! שמירת התורה והמצוות זה לא דבר שאדם מחליט לעצמו אני דתי או לא דתי, זו חובה יסודית המוטלת על כל אדם באשר הוא כחובה גמורה שאינו רשאי להבטל ממנה! נכון זו גם זכות עצומה, לא באנו לעולם כדי לאכול ולישון ולעבוד כדי לאכול ולאכול כדי לישון ולישון כדי שיהיה כח לעבוד… באנו לעולם כדי לקיים את תכליתו שהיא עבודת ה' וגילוי כבוד מלכות שמים בשמירת התורה והמצוות, זה היעוד ועל כך ורק על כך מקבלים חיי העולם הבא וגן עדן וכו'… זו זכות עצומה ושמחה עצומה, אבל גם חיוב גמור, זו לא התנדבות!

אני מבין שלא קל ביום אחד לעזוב הכל בבת אחת וזה יכול לשבור, אבל המטרה צריכה להיות והעבודה התמידית כל הזמן להתקדם בשמירת המצוות. יהודים מסרו נפש בכל הדורות על שבת על תפילין כשרות טהרת המשפחה ועוד, היו יהודים גאים שהבינו את העולם ואת תפקידם ועשו זאת. היום אנשים לפעמים נתפסים רק למה שנראה להם קצת מיסטי כמו נדרים וכדומה, ולא זוכרים שהכל אותה תורה, ויש לאדם תכלית ויעוד בעולם הזה שעליו לקיים, עליו לשמוח בתפקיד אבל גם לדעת את חשיבות הנטל והמחוייבות אליו.

כדאי מאוד להרשם לסמינר של ערכים וכדומה ולנסות להתקרב בצורה זו יותר, להרגיש ולהבין את תפקידנו, וכן כל שאלה שיש ניתן יהיה לשאול שם ולקבל מענה ותמיכה נפשית רוחנית וכו' בכל התחומים.

ברכה והצלחה בכל.