שאלה:
שבוע טוב. לפי חלק מהפוסקים שברכת המוציא פוטרת את שאר המאכלים דוקא אם אכל שיעור כזית פת, מה מהדין לגבי שאר הסועדים והמסובים בסעודה שיוצאים י"ח בברכתו והבוצע נותן להם- או שהם בעצמם אוכלים- אפילו פחות מעט מכזית וממשיכים לאכול משאר המאכלים בלי ברכה וכך לכאורה מנהג העולם ולא מסתבר שהם יוצאים י"ח באכילת כזית שלו? 2) ולפי אותם פוסקים כיצד בליל הסדר באכילת כרפס לכתחילה נוהגים ומקםידים לאכול פחות מכזית ומכוונים בברכה על הכרפס לפטור גם את המרור שיש לאכול ממנו כזית? ( ובפרט שאכילת כרפס הוא מנהג ומרור דאוריתא)
תשובה:
שלום וברכה
למעשה יש כאן כמה אופנים ונסביר. עיקר הבעיה היא כאשר בכלל אין כוונה גם במשך הסעודה לאכול כזית, ואז יש אכן רבים שסוברים ששאר המאכלים לא טפלים לפת, ראה משנה ברורה סי' קעז ס"ק ג שדן בזה, אמנם ראה שו"ע הרב שם סעי' א ובקו"א ס"ק ב שהנדון הוא רק על דברים שאינם מעיקר הסעודה אבל מה שמעיקר הסעודה נפטר, אמנם רבים חולקים כפי שהביא המשנה ברורה שם וכפי שפסק באגרות משה או"ח ח"ד סי' מא. אבל אם טעם עכשיו אמנם רק מעט אבל כוונתו במשך אכילתו לאכול פת, כפי הרגילות שטועמים מפרוסת המוציא ומתחילים עם הדג, אבל ביחד עם זה אוכלים גם כזית פת, או בליל הסדר שבסוף יאכלו הרבה מצות… בזה אין בעיה מעיקר הדין, אף שהנהגה נכונה היא לאכול כזית פת מיד בתחילה לפני שאוכל מאכלים אחרים, ראה משנה ברורה בסי' קסז ס"ק לה, ובדגול מרבבה שם על המג"א ס"ק ז נראה שהטעם הוא כפי שהזכרת לחוש שמא רק באופן זה שאר המאכלים טפלים לפת, אבל זה הובא כזהירות בעלמא ולא חיוב גמור מדינא, ואגב באשל אברהם שם כתב טעם אחר, שמא יעשה שינוי מקום, ויש שכתבו שזה כדי שהנטילת ידים שהיא על כזית יחול חיובה מיד בתחילת אכילתו.
שבוע טוב ומבורך.
