שאלה:
לפי הכלל של ספק ברכות להקל – ככל שזה נוגע לברכות הנהנין (ברכה שלפניה) האם זה אומר שמותר לאכול בלי ברכה? הרי אם לא נברך זה נכנס לספק נהנה מהעולם בלא ברכה.
תשובה:
בענין זה ידועה מחלוקתם של המהרש”א ורבי עקיבא איגר [ברכות יב, א] בענין, האם אדם שמחמת הספק אינו יכול לברך רשאי להמשיך ולאכול, ולכאורה הנידון נוגע אף לשאלה זו בכגון שספק ברכות להקל. ויסוד המחלוקת היא האם הגזל הוא בעצם זה שהוא אוכל ללא ברכה, ונמצא שאמנם הוא מנוע מלברך אבל הוא גם בספק גזל מכיוון שבסופושל דבר הוא אכל בלא ברכה ואסור לאכול כשעובר על איסור גזל. ולכן לא ניתן לאכול בלא ברכה מכיוון שיש בכך גם איסור גזל שנהנה מן העולם בלא ברכה, והפיתרון לכך שיעשה שינוי מקום וכדומה דבר שיאפשר לו לברך. או שהאיסור גזל הוא בכך שאינו מקיים את חובתו לברך, וממילא כאשר הוא פטור מכך מחמת הספק – הרי שאין גם איסור משום גזל, שהרי הוא נוהג כדין כי הוא פטור מלברך על פי הדין של ספק ברכות להקל. לכן כדי לצאת מהמחלוקת עושים שינוי מקום או אוכלים משהו אחר, כל דבר שעשוי לחייב ברכה בתורת ודאי.
