שאלה:
האם מותר לצרף שם של מישהו שנפטר כאשר אני אומר קדיש על אימי בשנת האבל? האם מותר לעשות כנ"ל כאשר מדובר בבן אדם שיהדותו לא ברורה לחלוטין (אך אוהב ישראל וודאי מזרע ישראל)
תשובה:
נחלקו הדעות אם ראוי לעשות כך, או שצריך לייחד לכל נפטר קדיש בפני עצמו. לכן ככל שמדובר באמא שאתה חייב בכבודה, הייתי מוצא מישהו אחר שיאמר אחריו קדיש.
בשורות טובות.
מקורות:
מסברא נראה שכיון שסגולת הלימוד לעילוי נשמת הנפטר היא שמחמתו באה המצוה, אם בלאו הכי אותו אדם לומד חסר קצת במעלה זו. וכן כתב בשו”ת אגרות משה יו”ד סי’ רנד, שמי שמשכיר עצמו לצורך אמירת קדיש לשני אנשים, יאמר קדיש אחד לכל אחד מהם [ויאמר לה מתחילה שאינו מתחייב לומר עבורם את כל הקדישים]. אולם אם הדבר כרוך בהוצאה מרובה ניתן לתת למי שבלאו הכי אומר קדיש, וכפי שהובא בבאר היטב סי’ קלב בשם הכנסת יחזקאל לגבי אדם האבל על אביו ואמו גם יחד, שזכרון אחד עולה לכאן ולכאן. וע”ע שו”ת מנחת יצחק ח”ג סי’ קמד.
לכאורה הכנסת יחזקאל מדבר על אדם ששני הוריו נפטרו בסמיכות ואין הרבה מה לעשות מבחינה זו. שניהם הוריו ושניהם בתוך שנתם אז הפסק היה שלא צריך לטרוח לחפש אדם נוסף שיגיד על האמא בנוסף למה שהוא אומר על האבא (או להיפך) אך מכאן ועד להתיר להגיד על אדם זר יחד עם ההורה לא נשמע כ"כ
השאר תגובה