לתרומות לחץ כאן

מבטא אשכנזי או ספרדי בתפילה?

שאלה:

שלום רב בעניין המבטאים השונים איזהו המבטא המקורי והנכון בשפת הקודש? *בעיקר מהפוסקים

תשובה:

אין מקום לשאלה כזו… יש הרי מסורות שונות בין אשכנזים לספרדים ומי אנחנו שנקבע מה מהם מדוייק יותר… כל אחד יעשה כמנהג אבותיו. יש הגיון מסויים שבהברה האשכנזית יש יותר דיוק, משום שיש בהברה זו חילוקים רבים יותר בין הניקודים השונים מה שאינו ידוע לאלו המשתמשים בהברה ספרדית, למשל בין פת"ח לקמ"ץ ובין ציר"י לסגו"ל, יש גם שוני בין קמ"ץ קטן לחול"ם, ובין אותיות דגושות לרפויות [בחלק מהאותיות] וכו'. אבל מנהגי האבות הם המחייבים אותנו. ובודאי אין לאשכנזי להתפלל בהברה ספרדית, רק בגלל שמחדשי השפה העברית אהבו את זה…

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. יש הבדלים בכל ההברות ספרדיות.כל ההבדלים שכבודו ציין קיימים גם בהברה ספרדית,רק שלא כולם מדקדקים לבטא נכון.
    למשל ההבדל בין קמץ לפתח הוא שהקמץ מבוטא בשפתיים מעט קפוצות בעוד הפתח בפה פתוח ללא קפיצת שפתיים.
    וידוע על רבו של החתם סופר רבי נתן אדלר שאמר שהמבטא של הספרדים הוא הנכון יותר.
    וזה לא סותר את החובה של כל אחד ללכת לפי מנהג אבותיו.

  2. כנגד דברי רבי נתן אדלר זיע"א עומדים אלפי רבבות גדולי עולם בכל הדורות שדבקו במנהגי אבותיהם בני אשכנז, מעודי לא חיבבתי את השיח הבא להשביח מנהגי קהילות ותיקים אלו על פני אלו, אנחנו עם של מסורת, וכל אחד ידבק במנהגי אבותיו באהבה ובחיבה גדולה.

  3. רבנו האר"י היה אשכנזי, לעולם התפלל במבטא ספרדי.
    ר' נתן אדלר אינו היחיד…
    אני לא אומר חלילה שמישהו צריך לחשוב אפילו בהיסוס קל לשנות ממבטא אבותיו, אבל בגלל שכבודו כתב בתשובתו לשואל "יש הגיון מסויים שבהברה האשכנזית יש יותר דיוק" רציתי להסביר מדוע גדולי ספרד הסבירו שזה לא נכון כלל.
    אל תיטוש תורת אמך, כל אחד יעשה כפי מנהג אבותיו.
    ובבוא משיח צדקנו במהרה בימנו ממש ממש בקרוב, המבטא הנכון יתגלה לכולם.

  4. לא אמרתי שספרדי חלילה ישנה ממנהגו, גם לא אמרתי מה יותר נכון, ולעולם תוכל גם לטעון לפי טענתי שלתימנים יש עוד יותר חילוקים, רק אמרתי כנגד המלעיזים על המבטא האשכנזי, שמיעוט החלוקות בין ההברות במבטא הספרדי בודאי מצביע על גריעותא ואי דיוק במבטא, וקמיצת הפה שאינה מורגשת באוזן או כמעט שאינה מורגשת, זה לא מספיק משכנע. חייב להיות חילוקים בין ההברות. אינני יודע אם דוקא כמו האשכנזים וגם בין האשכנזים יש כל מיני סוגים, אבל ודאי חייב להיות חילוק.

  5. בסופו של דבר, כולנו באנו מגלות בבל.
    אני מאמין שכולם היו מדברים במבטא ספרדי כמו של עדות המזרח כיום, ומאוחר יותר בפיזור התפוצות בליטא ואירופה, דברים השתנו בדיאלקט השפה.
    אבל אין זה משנה את העובדה שאין צורך לדבר זה כנגד זה חלילה. כל אחד יעשה כרבותיו, אבל לא נכון לומר שיש גריעותא בהברות של המבטא הספרדי, כמו שלא היינו רוצים לומר שיש גריעותא בשינוי בין ת' שתשמע כמו האות סמך וכולי, יש רבים מפוסקי ספרד שתמהו על זה מאוד וטוענים שזה שיבוש, כמו שיש מגדולי האשכנזים שתמהו על מה שכבודו כותב שלא מצליחים להבחין בשינוי התנועות בהברה הספרדית.
    לכן, אין לנו טעם לדוש בזה, ממילא ספרדים לא ישנו לעולם במבטאם, ונראה שגם אשכנזים ברובם לא שינו (למעט ר' נתן אדלר והאר"י), ובזה גופא כולנו מקיימים "לא תיטוש תורת אמך", ובוודאי שהתפילות של כולנו נשמעות, רחמנא ליבא בעי.
    רק בפרשת זכור ופרה, שכל אחד יקפיד לשמוע כמנהג רבותיו, וגם לקרוא מספר תורה כשר לדעת אבותיו.

  6. אינני יודע מנין לך שבבבל התפללו במטא ספרדי, לעולם לא נדע זאת..
    אגב ספרי התורה כשרים לכל העדות, והשבת במנחה זכיתי לעלות לתורה בבית הכנסת ספרדי ובספר ספרדי, בירכתי במבטא אשכנזי, כפי שנוהגים הספרדים כשבאים אצלנו בבית הכנסת האשכנזי לברך לפי מנהגם, ולכן לא חששתי בזה ללא תתגודדו [אף שיש לחלק שבבית הכנסת האשכנזי מצויים תמיד ספרדים ולהיפך פחות מצוי, לפחות אצלנו, נראה שבשבת זו הייתי שם האשכנזי היחיד, אבל כיון שרוב המתפללים שם ביום חול מתפללים אצלנו סברתי שלא שייך כאן חשש זה].

  7. אני לא חושב שיש צד של לא תתגודדו, המבטא של הברכה אינו פסיקה נפרדת על עצם המצווה עצמה – לזכור את אשר עשה עמלק (ע"י קריאה מספר תורה כשר), בו כולנו קוראים את אותם פסוקים בדיוק..
    לגבי הספר שכשר לכל העדות, זה נכון בכל השנה כולה, אבל בפרשת זכור הורה מרן הגר"ע זצוק"ל שבני ספרד יקפידו לקרוא בספר תורה ספרדי (הרי ידוע שיש חילוקים בפרשות סתומות ופתוחות וכד)
    אצלנו בבית הכנסת שהתפללתי בו פה באלעד קוראים כל השנה בספר ספרדי, ובזכור קראו בנוסח ספרדי, מיד לאחר מכן בנוסח אשכנזי ומיד לאחר מכן בנוסח תימני.
    ואני מתפלל פה עם קהילה דרום אמריקאית (יוצאי ארגנטינה) שאצלהם זה בכלל מרתק – חלקם נוהגים במבטאם כדעת בני ספרד, וחלקכם כדעת הרמ"א, וזה מפתיע כי כולם באו מאותו אזור…

  8. לא תתגודדו אינו קשור לתוכן האמירה, גם המבטא הוא מחלוקת הלכתית ששייך בה דין זה באופן עקרוני אלא שכאמור היום בארץ ישראל אסיור זה אינו שייך כל כך.
    בודאי לכתחילה יש לשמוע זכור לפי מנהג הקהילה.
    הגרש"ז אויערבך מאוד חרה לו שקוראים שוב ושוב זכור, מלבד השאלה שזה מעורר לגבי הברכה זו זילות, בכל מקום צריך להיות מנהג קבוע וכך לעשות ללא לחצים מיותרים.
    מנהג בני ארגנטינה מובן לי כמו שבארץ ישראל יש עדות שונות כך גם שם כידוע יש אשכנזים שבאו לשם על ידי הברון הירש וסביב מלחמות העולם, ויש את הקהילה הספרדית הגדולה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל