לתרומות לחץ כאן

לבקש מהכהן לצאת כדי להעלות ישראל לתורה

שאלה:

בס"ד שלום וברכה רציתי לשאול לגבי מנהג כמה בתי כנסיות שאומרים לכהן לצאת לפי הקריאה בתורה על מנת לעלות ישראלים במקום כהן ולוי האם נכון הדבר ?

תשובה:

שלום וברכה

ככלל ודאי שאסור לעשות זאת, ובודאי אם אינו מוחל על כבודו ואינו רוצה לצאת, בדין הוא תובע את שלו, ומי שמבקש ממנו לצאת מפסיד ומאבד מצות “וקדשתו”, אלא שבמקרים מסויימים דנו להתיר זאת, כגון בשבת בראשית שהעלייה הראשונה נמכרת בדמים מרובים, וגם אז רק אם הוא מוחל, או בבית כנסת של אדם פרטי ובא לשם כהן, שאין חיוב לכבדו כל שבת שוב ושוב ועוד.

מקורות:

העתקתי לך מתוך ספר לקט הקמח החדש הנמצא כעת בעריכה מחודשת ומפוארת:

מקום שהנהיגו שהכהנים אינם עולים ‘ראשון’

לח] עיר שהיה בה מנהג שלא לקרוא לכהנים לתורה ‘ראשון’, והכהנים הראשונים מחלו על כבודם זה, ועתה באו כהנים חדשים לדור שם ואינם רוצים למחול על כבודם, ומחמת שאינם עולים לתורה ‘ראשון’, אף אינם רוצים לישא את כפיהם:

כבר כתב בשו”ת חתם סופר (או”ח סי’ כד) דאין ביד הכהנים לשנות את התקנה, דאפילו באופן דאיכא חשש איסור אין מבטלים את המנהג משום המחלוקת, וכל שכן שאין לעשות מחלוקת כדי לבטל מנהג. ובפרט שאין בעשיית המחלוקת כבוד, בודאי לכהנים ששנואה בהם המחלוקת {שהרי צריך שתהא בהם מידתו של אהרן, שעליו נאמר “אוהב שלום ורודף שלום”, כמבואר במתני’ דאבות (פ”א מי”ב), וכיון שהמחלוקת גנאי להם, הרי הפקיעו עצמם בכך ממצות “וקדשתו”, דהמצוה היא לכבדם והם המירו כבודם במחלוקת}, ועל כן, אם הכהנים יראי שמים יקבלו עליהם את דין החתם סופר. ואם במרד ובמעל אינם עולים לדוכן ומבטלים בזה כמה מצוות עשה, אנשים כאלה אינם ראוים כלל לעלות לדוכן עד שיעשו תשובה. ואף על פי כן ראוי לפשר בין הכהנים לשאר העדה בכל מה דאפשר, ובקצת מקומות נוהגים לתת להם קדימה בעלייה לתורה בשבתות וימים טובים בלבד, ולא בימי החול, ויש קהילות שעושים פשרה, שישלמו הכהנים כפי מחיר העלייה שנקנתה יותר בזול משאר העליות.

ובאופן שבאים לבטל התקנה, האם צריכים רוב מנין:

כאשר אין חשש מחלוקת אין צריך לזה רוב, אלא הבית דין ושאר מנהיגי הקהילה שנבחרו יש להם כח בעניני הצבור, כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט סי׳ ג׳. ולתקן מחדש לפשר שלא ינהגו כמנהגם לעקור את דין התורה {שעד עתה תקנו שלא להקדים את הכהנים כנגד דין “וקדשתו”}, בודאי יכולין לשנות (שו״ת מהר״ם שיק סי׳ נה-נו). וכן כתב בשו”ת לבושי מרדכי (ח״א סי׳ ו) שראוי לשנות את התקנה שיעלו לכל הפחות בכל שבת.

 

ביטול הקדמת הכהן דרך קבע

לח*] אין ללמוד מהמעשה שהביא המהרי״ק (סי’ ט) המובא במגן אברהם (סק”ז), דבשביל להגדיל את ההכנסה לבית הכנסת או לקהל התיר להמנע מלקרוא את הכהן ראשון {ראה שם שמנהגם היה שבשבת בראשית המתנדב מעות למאור לכל השנה עולה ראשון בקריאת בראשית ומתחיל את התורה, והיה בזה כבוד לתורה שמרבים מוהר ומתן לעלות לקריאה הראשונה, ופעם אחת אירע שהיה כהן שלא רצה לצאת מבית הכנסת והכריחוהו לכך על ידי השלטונות, והסכים עמהם בזה המהרי”ק}, שכן מנהגו זה של המהרי”ק היה רק פעם אחת בשנה לכבוד התורה ולשמן למאור, אבל דרך קבע לא יעשו כן, אלא יזהרו בכבוד הכהונה.

גם מה שכתב המגן אברהם (ס”ק טו) דבמקום שנהגו שחכם העיר קורא י״ג מדות, ולכן אפילו הוא כהן יכול לקרות שלישי בקריאה זו, מעולם לא שמענו מנהג זה (ערוך השלחן סעי’ כג-כד).

והאידנא אין שום היתר להקדים את הישראל אפילו במחילת הכהן, אלא אם כן הכהן רוצה לצאת קודם קריאת התורה (ערוך השלחן שם סעי’ י).

 

הנוסח כשעולה ישראל במקום כהן

לט] אם עולה ישראל במקום כהן אין לומר ״ותנו כבוד״ ולא ״וקרב״ אלא רק ״יעמוד״ כמו בשאר הקרואים (לשון חכמים [בראנדייס] סי’ א[

 

האופנים שמותר להעלות ישראל במקום כהן

מ] האם יכולים לתקן שיעלה ישראל במקום כהן בלי יציאת הכהן:

הנה, בשו״ת מהר״י לבית לוי (כלל ד סי’ כט) נשאל על עיר שהיו בה דברי ריבות, מי יעלה לעשרת הדברות וכדו’, והסכימו הקהל שהחכם יעלה, ועמדו מערערים בדבר באשר אותו החכם הוא כהן, וכתב להתיר, דכל מה שתקנו להקדים את הכהן אפילו שמחל על כבודו {דבכהאי גונא אין בו משום מצות “וקידשתו”} הוא משום שגדול השלום, וכאן על ידי זה שהרב יעלה ראשון יהיה שלום, וגם לא בטלה בזה תקנתא דרבנן בשאר פעמים, ואין כאן פגם כהונה, שהרי הכריזו שעושין כן משום התקנה {ומינכר מילתא דמשום הסכמתם לשכך את הריב נעשה כן}.

נמצא, שמותר לשנות תקנת חז״ל לעתים מיוחדות משום השלום, ומכאן סעד למה שתיקן הרב השואל שביום ב׳ וביום ה’ ובמנחה בשבת שרק ג׳ עולים – יקראו ג’ ישראלים, ורק בשבת ויום טוב יקדימו את הכהן, למען השלום.

ולגבי מנחה בשבת יש לצדד להקל מטעם נוסף, דאפשר דעיקר תקנת חז”ל לא נאמרה אלא בשחרית דשבת שיש בה נשיאת כפים, דבאותה שעה ראויים הכהנים לעבודה ונוהגת בהם מצות “וקדשתו”, אבל במנחה שאין בה נשיאת כפים משום דשכיח שכרות, ליכא משום “וקדשתו” {דהא כהן שתוי פסול לעבודה}, ואין צריך להקדימו (שו״ת מהרש״ם ח״א סי’ ריד).

וכבר נתפשט המנהג, דכשיש חיובים בחול הכהנים מוחלים, ואין צריך שיצאו הכהנים לחוץ, אלא נשארים בפנים ואומרים ‘במחילת הכהנים’ (תורת חיים [סופר] אות ז ד”ה הנה המנהג, ועי׳ שו”ת מחנה חיים ח”ב סי’ מד[פ4] ).

 

כהן שעלה לתורה במנין אחר

מ*] בית כנסת שיש בו כמה מנינים והכהן כבר עלה לתורה במנין אחר, נראה לי ברור שאין צריך לקרותו עוד בשאר המנינים אף שהוא מצוי עמהם בבית הכנסת, דאין חובה לקדשו אלא במה שיש לו שותפות בו.

אך נסתפקתי באופן שיש מנינים זה אחר זה, ועתה במנין זה יש כהנים אחרים אבל לויים אין, מלבד לוי אחד שכבר עלה במנין הראשון {שבאופן זה גם הכהן וגם הלוי כבר עלו קודם – הכהן ראשון במנין זה והלוי שני במנין הקודם}, האם יקראו ללוי, או יעלה שוב אותו הכהן שעלה ראשון כמו שנוהגים במקום שאין לוי.

ומצאתי בשו”ת משיב דבר (ח”ב סי׳ מח) שבאופן זה לא יעלה הלוי אלא הכהן, או שיקראו לישראל במקום לוי וכן נוהגין שם בשמחת תורה. וצריך עיון עדיין (עובר אורח [האדר”ת]).

 

לקנוס כהן שלא יעלה לתורה ראשון

מא] כהן המעיז פנים כנגד הרב, האם מותר לקנסו שלא לקדשו:

הנה, לענין זה שמנעו ממנו לעלות ראשון, יפה עשו שקנסוהו, דהמבזה תלמידי חכמים הוא אחד מעשרים וארבעה דברים שמנדים עליהם (ראה רמב”ם תלמוד תורה פ”ו הי”ד), וזה ביזה את הרב המרא דאתרא. אבל לבטלו ממצות נשיאת כפים המוטלת עליו ודאי אין לעונשו, ואולי ישיב אל ליבו כשחותם ב’שלום’, לתקן את עצמו לבקש מחילה ברבים (שו״ת מהר”י אסאד סי׳ מט) [ויש ללמוד מדבריו שכן הדין בשאר קנסות לטובת הקהל, שיש בכח הקהל לקנוס אדם שלא יעלה לתורה].

לוי שקנסוהו הקהל שלא לעלות, האם מותר כהן לעלות במקומו כשאין לוי אחר:

בודאי יש כח לקהל אפילו בכהאי גוונא לקנסו, כמו שיש בכוחם לקנסו ולנדותו שלא יתפלל בעשרה (ראה שו”ע יו”ד סי’ שלד סעי’ י), ועל כן יש להחשיבו כמי שאינו בבית הכנסת ויעלה במקומו כהן (שו״ת פרי השדה ח״ב סי׳ לד).

כהן שמורד על דבר הקהל וקנסוהו, מותר לקרא לוי או ישראל לראשון במקומו, אפילו הוא כשהוא נמצא עמהם בבית הכנסת (מאורי אור חלק עוד למועד קס ע”א).

 

הקדמת הכהן בבהכ”נ של יחיד

מב] כהן המוחזק מאבותיו או על פי עדות שהוא כהן, אם הוא מחברי בית הכנסת ונושא עמהם בעול בית הכנסת שעומד בו, אין להניחו שלא לקרותו אפילו כמה פעמים לתורה ראשון. אבל בבית הכנסת שבעיר אחרת או בבית יחיד אפילו במקומו, אין צריך {לכבדו שיעלה ראשון} רק פעם אחת, והנותר תלוי בדעת בעל הבית. וחזינן לרבנן קששאי דעבדי הכי, מלבד כהן תלמיד חכם שעולה אפילו מאה פעמים, דאסור להוציאו חוצה אלא כשיוצא מעצמו לכבוד אורחים מכובדים (מאורי אור חלק באר שבע לו ע”ב, מובא בשו”ת זכר שמחה סי’ יג).

וכן כתב גם הגאון בעל דרכי תשובה בשו”ת צבי תפארת, [] דבבית מדרשו אינו מחויב תמיד לקרוא לכהן ראשון. וכן בנו בעל המנחת אלעזר לא היה מדקדק כשלא היה לוי בבית הכנסת  שיצא הכהן, כיון שבית המדרש שייך לו ואינו כבית כנסת של רבים, ועל כן אין מחויב לקרותו (דרכי חיים ושלום קריאת התורה אות רה).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל