לימוד קבלה באינטרנט

'ומתוך שחכמת הקבלה כולה מדברת בסוד התגלות ה', מובן מאליו, שאין לך תורה חשובה ומוצלחת לסגולתה כמותה. ואל זה כוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו ועסקו בה עד זמן הגניזה, ובסבה הידועה שהוסכם לגנזה, מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע, ולא ח"ו על תמיד, כמו שכתוב בזוהר עצמו: "עתידא חכמתא דא לאתגליא בסוף יומיא, ואפילו לטליא דבי רב". עש"ה.' -בעל הסולם, מאמר חכמת הקבלה מהי, כ.

'והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל. ותפקיד הזה אמרו על אליהו הנביא, כי גילוי רזין דאורייתא מכונה תמיד בשם גילוי אליהו, ועל דרך שאמרו ז"ל (בבא מציעא ג, א) 'יהא מונח עד שיבא אליהו', וכן 'תשבי יתרץ קושיות ואבעיות'. ולפיכך אמרו (פסיקתא רבתי לו, ד) שג' ימים (שהוא רמז ידוע) קודם ביאת המשיח, ילך אליהו על ראשי ההרים ויתקע בשופר גדול וכו', ותבין רמזים האלו שאין ענין השופר הזה רק גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחוייב לבא בטרם הגאולה השלימה.
ולזאת יעידו הספרים שכבר נגלו על ידי בחכמה הזאת, שדברים העומדים ברומו של עולם נפרשו לעיני כל כמו שמלה, שזהו עדות נאמנה שאנו מצויים כבר על סף הגאולה, וכבר נשמע קול השופר הגדול, אם לא במרחקים, כי עדיין קול דממה דקה ישמע, אכן התחלת כל גדלות הוא מוכרח לקטנות מתחילה, ואין קול גדול אם לא תקדים אותו דממה דקה, כי כן דרך שופר שקולו הולך וגדול. ומי עוד כמוני עצמי יודע שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואין צריך לומר להבינם על שורשם, ולמה עשה ה' לי ככה. אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון העומד על סף הגאולה השלימה, ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שהוא סוד גילוי נסתרות כמבואר.' -בעל הסולם, מאמר שופרו של משיח, ב.

ראי עוד בשאר תוכן המאמרים הנ"ל, בהקדמה לתלמוד עשר הספירות, בהקדמה לספר הזהר מבעל הסולם וכו׳

'ועל-כן תדע נאמנה שעדיין לא היה מזמן האר"י ז"ל עד היום הזה מי שיבין שיטת האר"י ז"ל על שורשו, כי היה ביותר קל להשיג מח גדול וקדוש פי שנים מהאר"י ז"ל ממש, בטרם להבין את שיטתו ששלטו בו ידים רבות מבעל השמועה והכתיבה הראשון עד המסדרים האחרונים, בו בעת שעוד לא השיגו הדברים על מכונם בשרשם העליון, שכל אחד היפך ובלבל בדברים.
והנה ברצון עליון ית' זכיתי לעיבור נשמת האר"י ז"ל, לא מפני מעשי הטובים, אלא ברצון עליון שנשגב גם ממני עצמי למה נבחרתי אנכי לנשמה נפלאה זו שלא זכה בה אדם מעת פטירתו עד היום, ולא אוכל להאריך בענין זה, מפני שאין דרכי בזה לדבר בנפלאות, אלא מצאתי חובתי מטעם כיבוד אב להרגיע את רוחך לעומת שטף מים עזים מעבדים המתפרצים על אדוניהם ויגרשו מימיהם רפש וטיט שיפלו במפעלם אשר פעלה נפשם הבהמי שעוד לא הבינו בשלימות איך להפרידו מנפש הרוחני, כי תדע שאסור לירא מפני כחות כאלו שאינם נובעים אלא לשטוף כל קודש ח"ו, והקב"ה מצילנו מידם.
ואני חושב שתאמין אותי, מפני שאין דרכי מעודי לשקר ולגזם או לרדוף אחר כבוד וקניית שם בין הטפשים וכדומה. שעד היום הזה סבלתי ולא היה לי רצון אפי' להלחם עמהם.'

'וכבר כתבתי לך שספרי אין צריך להסכמה, בהיות שלא הוספתי על דברי האר"י ז"ל אפי' מלה אחת, וכן כבר עשיתי מראה מקומות על כל סברא וסברא להראות מקומם בכתבי האר"י ז"ל, ואם כן האר"י ז"ל אין צריך הסכמת אנשי דורינו.' -אגרות הסולם, מח.

'ואשמח שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם חכמת האמת. ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות. כלומר, שעד כאן לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עמהם בפרהסיא בפני כל עם ועדה, ולהסביר כל מלה ומלה על אופנה. כי גם אנכי נשבעתי לרבי, שלא לגלות, כמו כל התלמידים שקדמוני. ואני שומר על השבועה במסירות נפש ובמאד, כמו החכמים שקדמוני. אמנם שבועה זו ואיסור זה, אינם נופלים זולת על אותם הדרכים הנמסרים בעל פה מדור דור עד הנביאים ומעלה, כי הדרכים האלו, אם היו מתגלין להמון, היו מביאים הפסד רב, מטעמים הכמוסים לנו.' -בעל הסולם, מאמר חכמת הקבלה מהי, נו.

'הרי לך תשובה ברורה על הקושיות: הרביעית והחמישית, שבתחילת ההקדמה. שמה שתמצא בדברי חז"ל וגם בספרים הקדושים שאין מוסרים אותה אלא למי שלבו דואג בקרבו וכו', היינו את אותו החלק שנקרא סתרי תורה, שהוא בחינת ג' ספירות ראשונות ובחינת ראש, שאין מוסרין אותה אלא לצנועים, ובתנאים ידועים, שבכל ספרי הקבלה שבכתב ושבדפוס, לא תמצא אפילו זכר מהם, כי הם הדברים שכיסה עתיק יומין, כנ"ל בגמרא.
ואדרבא, אמור אתה אם אפשר להרהר ואפילו להעלות על הדעת, שכל אלו הקדושים והצדיקים המפורסמים שהם גדולי האומה משופרי דשופרי, כגון ספר יצירה, וספר הזוהר, וברייתא דר' ישמעאל, ורב האי גאון, ור' חמאי גאון, והר"א מגרמיזא, ויתר הראשונים עד לרמב"ן, ובעל הטורים, ובעל השולחן ערוך, עד לגאון מוילנא, והגאון מלאדי, ויתר הצדיקים, זכר כולם לברכה, שמהם יצאה לנו כל התורה הנגלית ומפיהם אנו חיים, לידע המעשה אשר נעשה למצוא חן בעיני השי"ת, והרי כל אלו כתבו והדפיסו ספרים בחכמת הקבלה, כי אין לך גילוי גדול מכתיבת ספר, אשר הכותב אותו אינו יודע מי הם המעיינים בספרו, שיכול להיות שח"ו רשעים גמורים יסתכלו בו, ואם כן אין לך גילוי רזי תורה יותר מזה. וח"ו להרהר אחר מיטתם של קדושים וטהורים הללו, שיעברו אפילו כקוצו של יוד על מה שכתוב ומפורש במשניות ובגמרא שאסור לגלות אותם, כמו שכתוב באין דורשין (במסכת חגיגה יא, ב).
אלא בהכרח, שכל הספרים הנכתבים והנדפסים, המה בבחינת טעמי תורה, שעתיק יומין כיסה אותם מתחילה, ואחר כך גילה אותם בסוד חיך אוכל יטעם כנ"ל, שסודות אלו לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבא מצוה גדולה לגלותם (כנ"ל בפסחים קי"ט), ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו הרבה מאד, כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דוקא, תלוי דבר ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.' -בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ל.

'ואנכי מצאתי מתחייב לצאת ולגלות את ב' השלישים הראשונים, שליש הלא נחוץ ושליש האי אפשר, ומטעמים מאוד פשוטים. כי הלא נחוץ מצאתי בדורינו זה נחוץ מאוד, ומובן שיצא מאליו מכלל השבועה. ושליש האי אפשר, הנה חדשה עשה ה' בארץ, כי אורו ית' הופיע עלי בכיון זה, ואת הלא אפשר עשה אלי אפשר, כי ממש בכל עת שאני מתחיל לכתוב בגילוי החכמה, מופיע רוח ממרום, וכמו שפה חדשה נשלח לי מהשי"ת אשר אני הולך עמה ומברר דברים אשר עד היום לא היה בהם שום מלה והגה, כאשר המעיין רואה בספרי … …
והחיוב הזה אינו מניח לי לישון, כי אם רצה ה' בשינוי העת ונתן לי ענין לגלות את ב' השלישים ממסתורי החכמה, איך אהיה מכובשי החכמה ולחמוס מהעולם מה שייך להם בעיקר חיותם והתפתחותם. ולא עוד, כי אני רואה בב' עיני, שאם ירצה ה' ויתעוררו ההמון בהבנת דברי אלה שנותן לי רשות לגלות, כי אז יקוים עלינו דברי הנביא (ישעיה יא, ט) "ומלאה הארץ דעה את ה' וכו'", ו"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וכו'" (צפניה ג, ט), וזה שהראני לחבר קונטרסים הללו ולהפיצם בעולם, יהיה מי שיהיה, הן לעובד ה' והן ללא עבדו, כי הכל ראויים וכדאים להביט אל האמת בפניו, ועל דברים כאלו אמר רבי יהודה בן בתירה על הפסוק (ירמיהו כג, כט) "כה דברי כאש נאום ה'" – "מה אש אינו מקבל טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה" (ברכות כב, א), כי האמת יורה דרכו.

הנה בקונטרסים הללו שקבלתי על עצמי להפיצם בישראל מידי שבת בשבתו, ולגלות מקוריות הקבלה לעיני כל חי. איני אומר בזה שאגלה מה שאני צריך לכסות, כי אפילו אם אפסיד את חיי או יתנו לי כל כסף וזהב וחמודות שבעולם, לא אגלה אף מלה ממה שאסור לי לגלות, כי שבועה חמורה נשבעתי למורי נ"ע ואותה אשמור בכל נפשי ומאודי.' -בעל הסולם, קונטרס למקורות הקבלה, ו.
https://search.orhasulam.org/