שאלה:
הייתי בחנות של גויים וקניתי סחורה כשספרתי את העודף ראיתי שהפקידה נתנה לי דולר אחד יותר ממה שהיה צריך נגדתי להגיד לה ולאחר מכן עלה לי החשש שמא עברתי על האיסור להשיב אבידת גוי אלא שנתיישבתי בדבר שיתכן שהיה בזה משום קידוש ה'. רצוני לדעת האם בדיעבד נהגתי כשורה ומה היה עלי לעשות לכתחילה
תשובה:
שלום וברכה,
כאשר יש קידוש השם בהשבת האבדה מותר להחזיר אבדה. ואם יש חשש שהגוי ישים לב אחר זמן שנתן יותר עודף יש חשש חילול השם ובזה חובה להשיב כדי שלא יהיה חילול השם.
ומסתבר שבמקרה שלך לא היית חייב להשיב, אבל אם השבת קיימת קידוש ה'. ולכן ואין בזה איסור של השבת אבדה לגוי.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רסו
אבדת העובד כוכבים מותרת, שנא' אבידת אחיך (דברים כב, ג). והמחזירה, הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה, הרי זה משובח. ובמקום שיש חילול השם, אבידתו אסורה וחייב להחזירה.
בטעם שאין לחזיר עבדה לגוי כתב הסמ"ע שם ס"ק ב וז"ל:
רש"י [סנהדרין ע"ו ע"ב ד"ה והמחזיר] כתב טעם אחר, מפני שמראה בזה שאין מצות השבה חשובה עליו למצות בוראו שהרי משיבה גם לגוי שאינו מצווה עליה. ועיין פרישה [דרישה סעיף א'], שם כתבתי לשון הגמרא [שם] דיליף מדכתיב [דברים כ"ט י"ח – י"ט] למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו, ופירש רש"י [בגמ' שם ד"ה רוה], אומות העולם שהם שבעים ואינם צמאים לעבודת יוצרם נקראים כן וישראל צמאים לעבודה, ור"ל שמשוה השבת אבידה לגוי להשבת אבידה לישראל. ולפירוש הרמב"ם [המובא בציונים אות א'] נראה דס"ל דפירושו כתרגומו [תרגום אונקלוס שם] דפירש שמרבה בישראל עוונות שגגות על עוונות זדונות, וה"נ ישראל זה שמחזיר אבידה לגוי מחשב לו לעבירת שגגה, שאין כונתו לעשות עבירה והוא עשה עבירה במה שמחזיק בחזרתו ידי עוברי עבירה, וניתוסף לו עבירה שגגה זו על זדונות שעשה כבר, ועיין מה שכתבתי עוד [שם]:
ואם הגוי יבין שהעודף הנותר הגיע ליד ישראל יש בזה איסור חילול השם וחייבים להחזיר.
