שאלה:
בס"ד במשנ"ב סימן תרע"א ס"ק ט' כתב שגם למהדרין מן המהדרין שכל בני הבית מדלקים מ"מ אשתו א"צ להדליק מכיון שאשתו כגופו, האם גם אם האשה מדליקה נימא שהבעל א"צ כל להדליק משום ד"ז שאשתו כגופו. וכן בשאר מילי דאשתו כגופו כגון לילאל לחכם שבעל יכול לישאל על נדרי אשתו משום אשתו כגופו, האם גם האשה יכולה לישאל בשביל בעלה משום ד"ז? ב' חצר שיש לה שני פתחים: 1 האם יש ענין גם בפתח השני להיות מוסיף והולך, 2 האם סגי בכך שאחד מבני הבית ידליק בפתח האחד והשני בפתח השני כדי להיות מה"מ.
תשובה:
שלום וברכה
בנוגע לדברי המשנה ברורה הנ"ל, יש איזה הבדל בין הבעל לאשה בענין זה, ובכך גם נבין שהנושא של אשתו כגופו יש לו משמעות מוגבלת ובודאי לא יועיל בהתרת נדרים וכדומה… זה רק נושא בהידור הנ"ל. כאשר הבעל אינו מצוי בביתו וגם האשה נמצאת במקום אחר ושניהם אינם בבית, דעת רוב האחרונים שהאשה אינה יוצאת ידי חובה בהדלקת הבעל, כיון שמקום ההדלקה בו הוא נמצא אינו מקום החיוב שלה, ועל זה לא אומרים אשתו כגופו, ראה שלמי תודה חנוכה סי' יט בשם הגר"ח קנייבסקי, ושבות יצחק נר שבת סי' יג בשם הגרי"ש אלישיב, והליכות שלמה חנוכה פרק יג בשם הגרש"ז אויערבך, וכך הסברא נותנת. אמנם ראה בשלמי תודה שם שיש שחלקו על זה, אבל ודאי זו הפשטות.
בנוגע לשאלה של נר החשד, בפשטות ודאי יועיל גם נר אחד ויועיל גם אחד מבני הבית, ואין דין מהדרין ומהדרין מן המדרין בנר של חשד. אמנם ידועה שיטת הכלבו שמברכים על נר החשד [במקרה שעשה הפסק וכדומה בינו לנר העיקרי], ולפי שסבר שנר של חשד אינו סתם דין של מראית העין, אלא הוא הגדרה בשיעור המצוה, וכשם שאמרו להדליק כמני אנשי הבית כך אמרו להדליק מפני החשד, לפי דבריו יש לדון שאולי יש מקום לקיים שם גם את דיני ההידור. אף שיש לצדד בזה גם לדבריו בכמה פנים ותן לחכם ויחכם עוד..
חנוכה שמח.
בס"ד
מה שכתבתם "הנושא של אשתו כגופו יש לו משמעות מוגבלת ובודאי לא יועיל בהתרת נדרים" אמת הדבר שלא סגי בכך שיתירו לבעל כדי שהנדר יותר לאשתו אבל מ"מ יש צד בגמ' נדרים ח אם נעשה שליח לחרטת אשתו אע"ג שבעלמא אדם אינ נעשה שליח לחבירו בבעל מיבעיא לן משום שאשתו כגופו. [ועיי"ש בר"ן] ובזה אכתי יש מקום להסתפק אם לצד זה בגמ' גם אשה יכולה להעשות שליח לבעלה
לכאורה כן.
השאר תגובה