החזר הוצאות לשוכרים שבנו בנכס

שאלה:

השוכרים בדירתי בנו בנייה קלה(טרומית) של שני חדרים כדי להקטין את הצפיפות של משפחתם. משעזבו הם דורשים החזר של מלא של כל הוצאות הבנייה שכן טענתם היא שהשביחו ערך הדירה. נכון לעכשיו אין שום קונה לנכס שמעוניין בהרחבת עראי כזו. (קונים פוטנציאליים מעוניינים: או בבנייה מלאה בבטון או בכלל לא, משום שהקונים העתידיים מעוניינים לבנות כרצונם ולא להסתמך על בניית עראי של אחרים). נכון לעכשיו לשם השלום נתתי לשוכרים להתגורר שנה מלאה ללא תשלום כפיצוי (בערך 30% מעלות ההרחבה). האם אני מחוייב להחזיר להם הוצאותיהם כאשר מבחינתי 'טול את שלך ולך' וכאשר אין מחאתי נגד הבנייה שלהם מגובה במסמך הדורש הריסה או חוסר הסכמה? (היתה מצידי הסכמה שבשתיקה כאשר הבעתי את מורת רוחי אבל מאידך הבנתי את מצוקתם וצפיפותם משנוספו עוד תינוקות למשפחתם ולא נלחמתי נגד הבניה באופן מעשי).

תשובה:

שלום וברכה,

אם השוכרים הרחיבו את הדירה, ולכן אתה המשכיר הגבהת את מחיר השכירות – בגלל שעתה גרים בדירה גדולה יותר – נחשב שהסכמת להרחבה שלהם, ונהנית, ועליך לשלם להם את ההוצאה שהוציאו עבור ההרחבה. אם השוכרים הרחיבו בבנייה קלה, ואתה המשכיר לא הגבהת את מחיר השכירות, ואין לך תועלת בהרחבה של בנייה קלה, אין עליך חובה לשלם הוצאות, כיון שאין לך הנאה ורווח מהעבודה שלהם.

אם מחיר הדירה מתייקר בגלל ההרחבה שלהם, ותצליח למכור או להשכיר במחיר יקר יותר מחמתם, עליך לשלם הוצאות שהוציאו. ואם אין יוקר בדירה בגלל ההרחבה – אין עליך חובת תשלומים.

בהצלחה.

מקורות:

מצד הדין של טול עציך ואבניך לא ברור שזה מועיל כאן, מאחר והנתיבות המשפט סובר שאם אינו יכול ליטול את העצים ואבנים, אינו יכול לומר לו טול עציך ואבניך. וז"ל הנתיבות המשפט ביאורים סימן שעה ס"ק ב"
אמר לו בעל השדה עקור אילנך ולך. נראה דדוקא בכה"ג שיכול ליקח האילנות (במה) [כמה] שנתן ולכך יכול לומר לו איני רוצה בהנאה זו ואיני רוצה ליהנות מזה, אבל כשאינו יכול ליקח הדבר ההוא כגון שצבע לו בגד ואי אפשר להעביר הצבע מחויב לשלם לו. עכ"ל. וא"כ בפירוק של בנייה קלה, יתכן והכל ילך לאיבוד ולא יוכל למכור לאחרים, ודינו כצבע של בגד שאינו יכול היפסד. מאידך אפשר לומר שבבגד במציאות לא ניתן להעביר את הצבע, אבל בבנייה קלה ניתן לפרק, ולא מתחשבים בעובדה שיופסד ממונו.

אלא שאם אין לו כל הנאה למשכיר ואין ביתו הושבח מהבנייה הקלה, הרי שלא ההנה אותו, ואם אין לו תועלת, ולא רווח ממוני אין כאן יורד לשדה חברו. ולכן פטור המשכיר.

בהצלחה רבה.