שאלה:
מישהו קבור בחו"ל בחלקה משפחתית (דווקא של אשתו) לעת זקנתה של האלמנה יש מחשבה שהיא תגור ליד בתה בא"י. יש לה דמנציה ואינה בר דעת לכל עניין ובוודאי לא להחליט על דברים רגישים מסוג כזה האם לאחר ארכת ימים ושנים של האלמנה יהיה מותר להחזיר אותה לחו"ל בכדי לקבור אותה ליד בעלה בחו"ל לא היה שום תנאי בעת קבורתה בברכת כט"ס
תשובה:
שלום וברכה
בשאלה זו דן בהרחבה בשו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' שע, ומסקנתו שאין להוציא את הנפטר מארץ ישראל לחו"ל גם לא כדי להקבר ליד הבעל או בקברי אבות, וזאת משני טעמים, ראשית יש בזה בזיון לארץ ישראל, ושנית משום שמעלת הקבורה בארץ ומצות הקבורה בארץ היא לאין ערוך יותר מעולה וחשובה ובודאי טובת הנפטר כך היא להקבר בארץ, כמו כן בארץ יש קבורת קרקע מהודרת שלא בארון, ראה שם.
לכן טוב היא עושה שעולה לארץ ישראל, וטוב עוד יותר יהיה אם לאחר 120 שנה תקבר בארץ ישראל.
אריכות ימים ושנים מתוך בריאות נחת ושמחה!
תודה רבה …
חרף תשובתכם בשם הגר"מ שליט"א … אני נאלץ להרחיב…
חרף הנ"ל … לו הנפטר היה מבקש מחיים מפורשות להיקבר דווקא בחו"ל … מכיוון שכנראה אין ממש איסור בזה וזה יותר "עניינים" (כפי הבנתי) האם יהיה מקום לשקול מצווה לקיים דברי המת ?
העניין רגיש במיוחד כאן מכיוון שאין ילדים בחו"ל לטפל בה על הצד הטוב ביותר אך מצד שני במשפחה הם בטוחים שהיא לא הייתה מוותרת על מקומה ליד בעלה בשום אופן…
האם ניתן לכפות את מה שלטובתה חרף הנ"ל???
לחלופין … הגם שבעלה לא נקבר על תנאי … האם יש מקום להתיר להעלות את גופו לא"י (כי לו היה יודע…..)
[לענ"ד הדיני נפשות וענייני פיקוח נפש מחייב שהיא תהיה בארץ ללא שום קשר למה שיהיה לאחר 120]
כיון שלא ביקשה בפירוש ואין כאן ענין של מצוה לקיים דברי המת, יש לשקול לפי טובתה האמיתית, ולא מה שהיתה חושבת בטעותה כאן בעולם הזה, לכן אם צדקו דבריו, הרי שכך יש לנהוג, אבל זה מה שידוע לי, יתכן שגדול בתורה יחשוב אחרת, בלאו הכי יש לכם זמן לברר זאת, תשאלו עוד.
השאר תגובה