שאלה:
שלום וברכה, האם מותר לקבל עדות מילדים? לדוגמא, המורה לא היה נוכח, וילד פלוני פנה למורה שילד פלוני הרביץ לו, האם עצם זה שהמורה לא השגיח נותן למורה אישור לקבל עדות מהילדים בכיתה מה קרה? לכאורה אם עושה כך, משטין את כל הילדים נגד ילד פלוני אם הרביץ לדוגמא, ומה עוד שלילד שלכאורה הרביץ אולי היתה לו סיבה, ואם הוא מופנם לדוגמא הוא לא יאמר, או שהוא נניח לא יודע כיצד לבטא את עצמו וכו… לכאורה השאלה היא האם ניתן למורה לקבל עדות משאר הילדים על הארוע שמקרה שקרה?
תשובה:
שלום וברכה,
מצאנו בהלכה התייחסות לעדות נשים במקומות שיש רק נשים ואין גברים מצויים שם, שתקנו לקבל עדות מהאשה במקרה כזה. כמו כן בבזיון ת"ח שאין דרך להזמין עדים כשרים תיקנו שיוכלו לקבל עדות מאשה או קטן. ולפ"ז אם בדבר הכאה בין ילדים שאין גדולים נמצאים שם, ניתן לקבל עדות מקטן. בנוסף לזה, שעדות שמקבל הרב מתלמידי הכתה אין לזה דין עדות. קבלת עדות יכולה להיות דוקא בפני שלושה דיינים ובבית דין. וקבלת העדות של הרב נחשב רק בגילוי מלתא. והרב צריך לשמוע את התלמידים ולדעת איך להגיב והאם התלמידים צודקים או שהם מגזימים יותר ממה שהיה באמת. וזוהי אחריותו של הרב המחנך.
על מה ששאלת שגם לאחר קבלת העדות, מי אמר שהילד שהיכה איו צודק ואולי הוא מופנם ולא ידע להשיב לרב. ברור ונכון שרב שמלמד תלמידים צריך לדעת ולהבין את נפש הילד, התעסקות עם ילדים זה דיני נפשות, ולכן צריך להבין ולברר דברים טוב, וגם להכיר את הטבע של התלמידים, כדי שיידע הרב איך לחנך.
בהצלחה רבה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות סימן לה סעיף יד
אשה, פסולה. וטומטום ואנדרוגינוס, פסולים מספק. וכל מי שהוא ספק כשר ספק פסול, הרי הוא פסול. הגה: וכל אלו הפסולים, פסולים אפילו במקום דלא שכיחא אנשים כשרים להעיד (הרשב"א בתשובה והרמב"ם בפ"ח מה' נזקי ממון וכ"כ הב"י), וכל זה מדינא, אבל י"א דתקנת קדמונים הוא דבמקום שאין אנשים רגילים להיות, כגון בב"ה של נשים או בשאר דבר אקראי שאשה רגילה ולא אנשים, כגון לומר שבגדים אלו לבשה אשה פלונית והן שלה, ואין רגילים אנשים לדקדק בזה, נשים נאמנות (ת"ה סי' שנ"ג ואגודה פ' י' יוחסין). ולכן יש מי שכתב דאפילו אשה יחידה, או קרוב או קטן, נאמנים בענין הכאה ובזיון ת"ח או שאר קטטות ומסירות, לפי שאין דרך להזמין עדים כשרים לזה, ואין פנאי להזמין (מהרי"ק שורש קע"ט ומהר"ם מריזבורג וכלבו סי' קט"ז). והוא שהתובע טוען ברי (מהרי"ק שורש כ"ג /צ"ג/) (וע"ל סכ"ח סט"ו בהג"ה).
