חיים קשים – השגחה פרטית?

שאלה:

אני חיי חיים קשים מאד, אני יתום מאב ואם, אני לקראת גיל שלושים ובשנתיים האחרונות החלו להופיע לי בעיות רפואיות שונות (בעיות ראיה, בעיות בתחום הגברי ועוד) וגם מצוקה נפשית מתועדת, אני גם מובטל תקופה לא קצרה למרות היותי אדם עם שני תארים ואני רווק וחיי אצל סבתי וכמעט נמצא בבידוד חברתי. אני משתדל להתחזק באמונה אך אני מבחין שאני מתלונן ובוכה הרבה על מר גורלי, רוב הדיבור שלי מלא בתלונות וכאב ושליליות, וגם מחשבותיי איך שאני מתעורר בבוקר כבר באה מחשבה שלילית על איך חיי התגלגלו – חיי היו בסדר גמור עד לפני כשנה וחצי ומאז טיפין טיפין כל הרע הגיע כמו קריסת מגדל קלפים. אני לא חכם ביהדות, אבל שמעתי שאומרים שאסור להתלונן על מר גורלנו כי זה כמו לקלל את הבריאה וצריך לחפש את הטוב בכל העיכובים והמרעין בישין שבאים עלינו. אך אני עודני צעיר ורואה איך חיי קרסו ורק מתלונן ולפעמים חושב שמוטב מותי מחיי. כיצד אני יכול להגיע לתובנה שהכל לטובתי ושיש השגחה פרטית ושהקב"ה באמת לאמיתה מעכב אצלי את הדברים על מנת שאעבור תיקון ואזכה לכל טוב?

תשובה:

שלום וברכה

קראתי בכאב על צערך ומכאוביך, ואני מאחל לך ברכה והצלחה וכל טוב. אין הוקוס פוקוס לאמונה, רק להתחזק ולשנן שוב ושוב את הדברים, להודות ולהודות על כל הדברים הטובים שישנם, להתבונן בנפלאות הבריאה ולהתחזק באמונה שישועת ה' כהרף עין והכל יכול להשתנות לטובה ולברכה באופן מידי.

במקביל חובה עליך לטפל בעצמך!! אסור להכנע ולהיות בודד ומסכן חלילה… טפל במצבך הגופני ואל תכנע לכאבך, צא מהבית תבוא בחברת אנשים, תפנה לחברות כוח אדם תנסה למצוא עבודה מתאימה, תלחם על האושר והסיפוק ואל תכנע לקשיים, אתה צעיר מאוד מאוד והחיים לפניך בעזרת ה', וכשבא גל מתכופפים וממשיכים!

בהצלחה רבה.

מקורות: