שאלה:
מה ההגדרה של "תפילת שווא"? אני יודע שהכוונה היא "הצועק לשעבר" כלומר כל דבר שכבר התרחש כגון עובר במעי אמו או קול צעקה כל תפילה שלינוי מין העובר או מקום הצעקה תהיה תפילת-שוא. כוונתי בשאלה האם זה איסור כמו ברכה לבטלה למשל או סתם חסר תועלת ועצה טובה שלא לשרוף אנרגיה על זה?
תשובה:
שלום וברכה
באחרונים נראה שנקטו שאסור להתפלל תפילת שוא.
זה לשון ספר לקט הקמח החדש בסי’ קטז אות א:
במחצית השקל (בסי׳ רפח ס״ק יד) כתב, שכאשר החולה אינו נמצא בעירו של אותו המתפלל עליו, אין לעשות לו ״רפואת החולה״ {- מי שברך} מהאי טעמא, דדילמא נתרפא או מת ר״ל, ע”ש. ולי נראה, דרק לבנים מותר לומר שהחולה מת, כדי שיאמרו עליו קדיש, אבל אם מדובר בקרוב אחר, לא יאמרו {וכפי שאמרו חכמים לענין המבשר בשורות רעות, ד”המוצא דיבה הוא כסיל”}.
מיהו יש להקשות על דברי המחצית השקל ממה שאמרו בגמרא (גיטין כח ע”א), שאפילו חטאת מקריבים עבור אדם חולה ולא חיישינן שמא מת קודם ההקרבה, ומוכח דאפילו מת לא עבדו איסורא, דהתורה אמרה שנסמוך על חזקתו הראשונה שהוא חי. ואם כן, אפילו אם מת החולה אין עבירה {של תפילת שוא} בכך שעשו לו מי שבירך, ואם כן למה יהא המספר חוטא להוציא דיבה ולספר דבר רע בשביל שיזכה חבירו שלא לומר תפילת שוא, כיון דבלאו הכי אינו איסור עבורו (שו״ת מהר״ם שיק או”ח סי׳ כו).
