שאלה:
שלום הרב, רציתי לשאול שאלה לעניין צדקה. לפני כחצי שנה הכרתי אדם ברחוב שאני גר בו שהציג את עצמו כחסר אמצעים. כל שבוע הוא תר אחרי אנשים ואוסף כסף לשבת. ריחמתי עליו ונתתי לו סכוף כסף מכובד(וזה כ15% מהמעשרות שאני מעביר כל חודש לעמלי תורה). הוא ראה שאני נותן לו כסף שמן והביקורים שלו אצלי נהיו יותר תדירים לבקשה לכסף. הוא גולל בפני שהוא ואשתו ביחד מרוויחים בקושי 5000 שקל בחודש והוא חי בשכירות מעל 20 שנה. עושה רושם שהוא באמת עני מרוד שכן הוא ממש מחזר אצל אנשים על הפתחים וראיתי זאת. כששאלתי אותו מה הוא עושה במהלך היום הוא הסביר שהוא מטפל כמה שעות בזקנים. מדובר באדם בשנות ה 45 לחייו בערך. באחת השיחות האחרונות שלי איתו הוא קצת "הרגיז" אותי שכן הוא טוען שהוא עובד קשה מאוד אצל המטופלים שלו – אז הצעתי לו שילך לעבוד בעבודה קלה יותר וגם משרה מלאה באחד מחנויות המזון ביישוב מתוך כוונה לעזור לו והוא התחמק מההצעה. כשלחצתי עליו שוב שיסביר לי למה הוא לא הולך לעבוד בסופר התשובה הייתה: "נשים עובדות שם ואני מפחד שאני אדבר איתם, וגם עבדתי לפני 20 שנה בסופר ולא אהבתי". לאחר מכן הוא סיפר לי שהוא מנסה להיגמל משינת הצהריים כשעה וחצי עד שעתיים ביום. באותו יום ממש נודע לי ביישוב שאני חי בו ששני אברכים שאחד מהם אני מכיר שלקחו על עצמם הלוואות כבדות לצורך קיום של בית כנסת מסויים ביישוב וערכו מגבית בעיר להצלת המקום והוצאת האברכים מהחובות. עכשיו ודאי שאני מעוניין לעזור לאברכים ולהמיר את הצדקה שאני נותן לאותו בנאדם מדי פעם לאותם אברכים שכן הם אינם עובדים אף חצי יום לעומת אותו אחד שעושה רושם גדול של אישיות שאינה מעוניינת כל כך לעבוד, מעדיפה לישון בצהרי היום ומעדיפה לחפש כסף קל אצל אנשים. כיצד עליי לנהוג? בברכה
תשובה:
שלום וברכה
אינני יכול לייעץ לך למי לתת את הכסף, אינני אוהב לדון דיני נפשות… אבל ברור שאתה לא חייב לתת דוקא לו סכום נכבד, אם לדעתך יש לך מקום טוב יותר לתת… מעולם לא התחייבת לו כלום. עשה כהבנתך אבל אל תשלח אותו בלא כלום לגמרי, שכן בפועל הוא עני ואביון אמיתי ונצטוינו בתורה שלא תרע עינינו באחינו האביון… בכל מקרה קשה מאוד לשפוט אנשים, התפקיד שלנו הוא לסייע ולא לשפוט, כל אדם יש לו רגישויות וצרכים משלו, ולא זה תפקידנו. בפרט שההגדרה שלך לגביו קצת מחמירה, הוא בהחלט עובד עבודה לא הכי נעימה ולא הכי קלה…
בהצלחה רבה ושיהיה תמיד שפע גדול לתת ולסייע, ונהיה כולנו מהנותנים ולא מהמקבלים.
