שאלה:
משנה ברורה על או"ח סוף סימן שו: דהתם מיירי שרוצים לאנסו שיעבור עבירה פ"א ולהכי אפילו אם היא עבירה גדולה כגון לעבוד ע"ג אין צריך לחלל שבת כדי להצילו דמחלל שבת ג"כ כעובד ע"ג. עכ"ל. ואיני מבין, שהרי ע"ז דוחה אפילו פיקוח נפש, כדקיי"ל דיהרג ואל יעבור, וא"כ שבת שנדחית מפני פיקוח נפש, א"כ כ"ש שהיא אמורה להידחות מפני ע"ז החמורה – אפילו אם זה רק פעם אחת ?!
תשובה:
שלום וברכה
כאן לא מדובר באדם עצמו שעשוי לעבור בעבירה, אלא השאלה היא האם אדם אחר יכול לחלל שבת כדי להצילו, ובזה חילקו בין הוא יוצא לשמד חלילה שאז עדיף לחלל שבת פעם אחת כדי להצילו מחילול הרבה, לבין אם זו עבירה אחת בלבד, שאז אין סיבה לחייב אדם אחר לחלל שבת כדי להצילו, שהרי זו עבירה אחת כנגד עבירה אחת ושתיהן דאורייתא. כך שנכון שהתורה החמירה בעבודה זרה יותר לענין ההיתר של וחי בהן, אבל מבחינת חומרת האיסור זה חילול שבת שדינו סקילה מול עבודה זרה שגם היא במיתת בית דין, ואין הבדל בחומר הדין ואין כל סיבה שאדם אחר יעבור איסור תורה כדי להצילו מכך.
אבל הרי גם פיקו"נ זה אני עושה בשביל אחר ?
ושוב חוזר הק"ו שאם לפיקו"נ של השני אני דוחה שבת שלי אז ק"ו ע"ז החמורה ?
תודה !
מבחינת חומרת העוון אין הבדל בין שבת לעבודה זרה, שניהם איסורי תורה, הכלל שנאמר שעל עבודה זרה מוסרים נפש היא הלכה מסויימת לגבי האדם עצמו.
השאר תגובה