שאלה:
אנחנו לא יכולים לדעת "מה היה קורה אילו" אבל כשתקופה די ארוכה התפללתי בהרבה הזדמנויות והוספתי מס' דברים כסגולה. פיזרתי כספים (שלא היו לי) לצדקה. קראתי שיר-השירים ופרק-שירה ופרקי תהילים מדי יום ביומו ובשורה התחתונה – על פניו – לא נראה שום שינוי או תזוזה והכל נסחב באותו מסלול וכל התקדמות שיש היא אותה התקדמות שניבאו לי מלכתחילה ללא כל שינוי גם אילולי עשיתי זאת אני שואל ת'צמי בשביל מה? אני יושב ליד התהילים והשיה"ש מתחיל את ה"מנה" היומית ומפסיק בעקבות השאלה הנ"ל. אין מוטיבציה אפילו לתפילה. וכ"ש שלא לסבב המי-יודע-כמה של ארבעים-יום. ולמה לאחרים זה עובד ורק לי לא???!!!!
תשובה:
אני קורא את הכאב המבצבץ מבין מילותיך, ואין לי אלא רק להזכיר לך מה שאמרו חכמים שתפילה לעולם אינה שבה ריקם! לא תמיד נדע חשבונות שמים, וכמה תפילות נדרשות, ולמה וכיצד יועילו, אבל כל תפילה היא נצח היא מועילה והיא הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות לעצמך!
ברכותינו שתראה תמיד שפע ישועות מקיפות וטוב נגלה ומאיר!
האם מותר לדחות את מתן המעשרות לזמן שיהיה לי פחות דחוק?
אפשרי, הזמן להלכה הוא פעם בשנה על כל השנה, רק ההמלצה היא כדי שלא יצטבר לסכום גדול שקשה לשלם לתת בכל חודש.
השאר תגובה