שיעור קביעות סעודה

רבני בית ההוראה
י' כסלו ה'תש"פ

שאלה:

בס”ד, : אדם שהתכוון לקבוע סעודה על מזונות 230 גרם ובירך במקום המוציא ‘מזונות’ האם פטר גם תפו”א ושתיה בסעודה ?

תשובה:

שלום וברכה

זה שאדם טעה בברכה ובירך מזונות אינו משנה את התמונה לגבי שאר דברים, אדרבה ברכת מזונות היא הרי ברכה כוללת שבדיעבד מועילה לכל מיני המאכל חוץ ממים ומלח שאינם זנים את הגוף, גם בלי קביעות סעודה, כל שכיוון לכך בפירוש. אמנם עצם ההנחה הברורה ששיעור קביעות סעודה הוא 230 גרם אינה מדוייקת,  יש אומרים שהשיעור הוא 200 -230 גרם ויש אומרים שהשיעור הנ”ל הוא דוקא אם שבע מאכילה זו אבל אם אינו שבע מאכילה כזו אינו נחשב קביעות סעודה, אמנם אם אכל שיעור של 345 גרם לכל הדעות זה נחשב לקביעות סעודה, ויש אומרים שהשיעור הוא כפי שרגילים לאכול בסעודה שלמה.

יש לציין שמנהג האשכנזים לשער תמיד את השיעורים הנ”ל בשיעור של נפח, כלומר נפח של 200 – 230 סמ”ק. ואגב כך היה גם מנהג רוב הספרדים, ראה פתיחה לאור לציון חלק ג באריכות רבה, ואינו מובן כלל מנהג אלו המשערים לפי משקל, למעט מאכלים שיודעים שמשקלם ונפחם שווה.

ולכן ירא שמים ראוי לו להחמיר ולא ליכנס לספק ברכות, ולכן לא יאכל יותר משיעור 200 – 230 גרם, אבל מי שאינו שבע משיעור זה ואוכל פחות משיעור של 345 גרם ומברך בורא מיני מזונות, יש לו על מי לסמוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *