סחיטת שיער בשבת

רבני בית ההוראה
ט' כסלו ה'תש"פ

שאלה:

שלום וברכה, לגבי איסור סחיטת שיער בשבת, ברצוני לברר, נפסק בשו”ע (או”ח סי’ שכ ס”ז): ‘לסחוט כבשים ושלקות, אם לגופם, שאי”צ למים, ואינו סוחטן אלא לתקנם לאכילה וכו’, מותר’. מבואר מזה שהסוחט ואינו צריך למימיו מותר לכתחילה, א”כ גם בנידון דידן, הסוחט שערותיו אינו צריך למימיהן, ולמה יאסר הדבר, ומאיזה טעם יחשב הדבר ל’סחיטה’ האסורה? ואין לתרץ שאין לך בו אלא חידושו, שהרי במחצית השקל במקומות רבים מעתיק כלל זה גם לדברים אחרים. בברכת התורה

תשובה:

שלום וברכה

בנוגע להלכה זו שהזכרת שמותר לסחוט כבשים ושלקות לצורך גופם נאמרו שני טעמים בראשונים: לדעת תוס’ בכתובות ו א, הטעם הוא משום שהמים הנסחטים גם נחשבים אוכל ודינו כמםריד אוכל מאוכל, זה כמובן שייך בשלקות ולא במים שבשיער שהם פסולת גמורה. טעם שני כתבו הרמב”ן והר”ן בשבת קיא, שסחיטה לאיבוד אינה נחשבת לכלום, וכאן באמת באה השאלה שלך, אולם הראשונים שם עצמם ציינו שבהרבה מקומות אסרו חכמים סחיטה לאיבוד ורק כאן שיש תיקון אוכל התירו וקבעו שאין לזה חשיבות מלאכה, לכן גם לדבריהם לא ניתן להקשות כנ”ל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *