שאלה:
האם זה יתכן שכל הנישאין היום הינם רק מדרבנן? וזה לשון הרמב"ם אישות פ"א ה"ב: "ובאחד משלשה דברים אלו האשה נקנית. בכסף. או בשטר. או בביאה. בביאה ובשטר מהתורה. ובכסף מדברי סופרים". למנהגינו שמקדשים בטבעת דהוי שוי כסף הרי שלכאו' כל נישואינו אינם אלא דרבנן! כמו"כ האם זה מוסכם על כל הפוסקים ואם כך הם אכן פני הדברים מדוע איננו נוהגים לקדש בשטר?
תשובה:
שלום רב,
ראה שם במגיד משנה ובכסף משנה מה שכתבו. אולי אצטט כאן את דברי המגיד משנה:
ומ"ש רבינו שהכסף הוא מדברי סופרים הוא מן השרש השני שהניח הרב בספר המצות שאין הדברים הנדרשים בגזירה שוה או באחת מי"ג מדות נקראים דבר תורה אלא דברי סופרים אא"כ יאמרו בהם בביאור שהם מן התורה והוא ז"ל סובר כמו שפירשו קצת המפרשים דבשטר אמרו שהוא מן התורה ולא בכסף. וכבר השיב הוא ז"ל כן למי ששאל ממנו מה טעם אמר שהכסף מדברי סופרים והרמב"ן ז"ל האריך להשיב עליו על זה בספר ההשגות שחיבר על ספר המצות והרבה בזה דברים. ודע שאף לדברי רבינו אף על פי שהכסף מדברי סופרים הרי הוא גומר בה לכל דבר כמו השטר והביאה ובביאור כתב כאן שכיון שנקנית האשה באחד משלשה דברים אלו נעשית מקודשת והבא עליה חוץ מבעלה חייב מיתת בית דין וכן כתב פ"ה מהלכות תרומות ומעשרות שארוסה בת ישראל דבר תורה אוכלת בתרומה ולא חילק בין נתארסה בכסף לנתארסה בשטר וכן מתבאר בדבריו בהרבה מקומות שאין קידושי אחר תופסין בה אחר הכסף ואפילו קדשה בשטר. והטעם לכל זה שאע"פ שהוא סובר שהכסף מדברי סופרים אינו מתקנת חכמים אלא מכלל תורה שבעל פה והוא דבר נאמר למשה ולא נכתב בפירוש בתורה אלא שנאמר בגזירה שוה ולזה נקרא דברי סופרים לדעתו ז"ל".
וכך הוא דעת רוב הפוסקים בדעת הרמב"ם. אולם אכן יש לדעת שיש כאלה הסוברים בדעת הרמב"ם שזה מועיל רק מדרבנן, בניגוד לדעה הרווחת שזה ודאי מועיל מדאורייתא. תוכל לעיין בשו"ת יביע אומר ח"ד אבה"ע סי' ה' אות ט' שהביא את הדעות בשאלה זו.
