שאלה:
דברי השו"ע הם כאשר האיש חייב בודאי אזי אין האשה שחייבת רק בספק מדאורייתא יכולה להוציאו, [כמו שכתב המשנ"ב בסימן קפ"ו בשם הטור] אבל בנדו"ד כאשר גם האיש חייב רק בספק [כי יש לו ספק שמא הוא כבר בירך ברהמ"ז] יש מקום גדול לומר שאשה שהיא גם ספק דאורייתא [בגלל שיש ספק אם נשים חייבות בברהמ"ז מה"ת] תוכל להוציא אותו, ששניהם במצב שהם ספק דאורייתא. דנמצא ששניהם באותה דרגת ורמת חיוב] ועוד שיש כאן ספק ספקא לפטור א' שמא האיש כבר בירך ב' שאפילו את"ל שהוא לא בירך שמא נשים חייבות בברהמ"ז מה"ת והן יכולות להוציא אנשים]
תשובה:
לאידך גיסא האיש הוא בחזקת חיוב משא"כ האשה – צ"ע.
בס"ד
לפי דבריכם ימצא דמ"מ בכה"ג שיש ספק אם הוא התחייב כגון שמסתפק אם אכל דבר שחייב בברהמ"ז בכה"ג בודאי שהאשה תוכל להוציא אותו.
לכאורה נכון.
השאר תגובה