שאלה:
במקרה שהבעל אמר לאשה לא לטרוח עם ז"נ והיא, מתוך מחשבה שתוך שבוע הוא בוודאי יתפייס, בחרה כן לעשות זאת. הגיע היום האחרון והוא חזר אמר לה שכעת אין צורך לטרוח לטבול והיא עדיין האמינה שעד הערב הוא יתפייס ואולי היא גם תצליח לפייס. לאחר מכן כהיא חזרה בערב וניסתה להתקרב אליו הוא נתן לה לישון עם סכין מתחת לכרית. והשאלה מתחלקת לשני חלקים. א) האםא הוא עבר על איסור כלשהוא? על לא יגרע? אחרי הכל הוא הודיע לה מראש והיא בחרה על דעת עצמה "לקחת סיכון" האם יש לה מקום להפגע ממנו כאשר היא "בנתה" על זה שהוא יתפייס אך היא הייתה לפחות אמורה להיות מודעת שהיא לוקחת את הצ'אנס ויתכן שזה לא יעבוד אז איזה טענות יכולים להיות לה כלפיו?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית אני מזועזע מהשאלה! התעללות מזעזעת ברגשותיה של האשה בנקודה הכי רגישה שבין בני זוג, זה ממש מחריד! חשוב לדעת, שכאשר יש חלילה מריבה בין בני זוג לא הולכים לישון עד שזה מסודר, ויהי מה!! מוותרים ומוותרים ושוב מוותרים ומתפייסים ולעולם לא משנה מי התחיל ומי אדם, מתנצלים גם אם השני אשם. זו נקודה פשוטה ראשונה.
ולעצם המקרה כאשר הם לא יודעים כלל בסיסי זה שבחיי הנישואין. לשאול אם הוא עובר בלא יגרע זה גלגול עיניים צדקניות כלפי מעלה כביכול רק זו הנקודה כאן… ברור שעבר באיסור זה, אבל מה עם והבת לרעך כמובך, מה עם להיות בן אדם!! כך מתנהגים?! להיות נקמן כזה, ולנהוג בציניות ואדישות כזו! הוא רואה שהאשה מנסה לפייס ומשתדלת ומתאמצת בשביל זה, והוא ממשיך לנטור ועוד נראה לו שבורא העולם אוהב את התנהגותו?! לא יגרע זה הבעיה כאן?! להיות יהודי צריך!
אדם כזה חייב דחוף ייעוץ רגשי וזוגי, הוא לא מבין בכלל מה זה לחיות עם אדם אחר ומה זו אשה, והאשה גם היא צריכה יעוץ כיצד לנהוג עם בעל כזה, לא יתכן שהיא תהיה כך מרמס לרגליו בלי סיוע חיצוני.
בשורות טובות.
