שאלה:
בסד שלום הרב 1) טבילה בליל שבת- ראיתי שאשכנזים לכתחילה מתירים לאישה לטבול במקווה בליל טבילתה במים חמים . ואילו ספרדים בבין השמשות ואם לא הספיקה יכולה גם אחר צה"כ. מה שורש ההבדל? ומדוע התירו אחרי צאת הכוכבים? 2) האם בזמן בית המקדש אנשים היו מברכים על טבילה כגון נזיר או עולה לרגל?
תשובה:
שלום וברכה
בשבת יש איסור רחיצה במים חמים, אולם ידועים דברי הקרבן נתנאל שסבר שלגבי טבילה שאינה רחיצה של תענוג אלא טבילת מצוה לא גזרו חכמים, ולכן, כיון שמעיקר הדין אסור לטבול לפני צאת הכוכבים, וזו הלכה שגם ספרדים מקפידים בה כל השבוע, נקטו הפוסקים אגב בכל הדורות שבליל שבת גם לא טובלים לפני צאת הכוכבים, אלא שנחלקו האם יש לחייב את הנשים לטבול בקרים, או שנסמוך על סברת הקרבן נתנאל שמא ימנעו מלטבול מחמת הצינה, דעה זו המקילה התקבלה יותר להלכה.
הגר"ע יוסף זצ"ל חידש, נגד המנהג אגב שהיה מקובל גם אצל הספרדים, שמחמת אותו קושי לטבול בקרים, עדיף להקל שיטבלו בין השמשות מלהקל שיטבלו בחמים, אבל זה חידוש שלא היה נהוג בין הספרדים.
מקורות:
על הדעות בטבילה בליל שבת אני מעתיק מהפתחי תשובה בסי' קצז, וראה שם שהרבה דנו בזה יש מחמירים בחמים ויש מקילים אבל אף אחד לא מציע לטבול בין השמשות:
פתחי תשובה יורה דעה סימן קצז
ליל שבת עי' (בתשו' חכם צבי סי' י"א) שאוסר לנשים לטבול בליל שבת בחמין משום דאסור לרחוץ כל גופו בחמין בשבת כמ"ש בא"ח סי' שכ"ו. [וכתב דהעוברת וטובלת בליל שבת בחמין ודאי איסורא עבדא ושרי למיקריה עבריינא כו' ומה שהורה חכם א' והתיר להן לטבול בע"ש מבעוד יום ביום שביעי שלהן ודאי לאו שפיר עביד ועבר אדרבנן כו' והאריך בזה ומסיק וכתב סוף דבר הלכה למעשה אני אומר שאין להן לטבול בחמין בליל שבת ולא בע"ש שהוא יום שביעי שלהן אלא תטבולנה בצונן ליל שבת או בהפגת צנתן בלבד עד שלא יקרא עליהן שם חמין או תדחה הטבילה למוצאי שבת ואם אי אפשר בכל האמור יתירו להן לטבול בין השמשות ולא תבואנה לבתיהן עד הלילה ויותר מזה אין בידינו להתיר כלל עכ"ד ע"ש ועי' בס' בל"י סוף סי' ר"א שהביאו ופקפק עמ"ש או תדחה הטבילה למוצ"ש דהא כתב הרמ"א דבמקום שנהגו להחמיר גם במוצ"ש לא תטבול כו' ע"ש גם בס' לבושי שרד בחידושי דינים שבסוף הספר עמד עליו בזה ואפשר ליישב דהא הרמ"א מסיים דמאחר שהיה אפשר לה לטבול קודם לכן כו' והכא מקרי לא אפשר שאינה יכולה לסבול צנת המים] ועי' בתשו' דברי יוסף סי' ס"ד שהביא דבריו והוא ז"ל בא ללמד זכות על המנהג שנהגו בנות ישראל לטבול בחמין בליל שבת ולבסוף הניח הדבר בצ"ע ע"ש. ועי' (בתשו' נודע ביהודה תניינא חלק א"ח סי' כ"ד) (וכ"ה) שהוא היה מזהיר להבלנין שיתנו החמין בע"ש למקוה בעוד היום גדול כדי שלכשתחשך לא יהיו רק פושרין ובפושרין שרי רק בחמין אסור וע"ש עוד לענין יום טוב שחל להיות בע"ש אם מותר להסיק תחת היורה לצורך קאפ"ע שישתה היהודי שבמרחץ והשאר יניח לזוב לתוך המקוה לצורך טבילת נשים בליל שבת ע"ש ועי' בתשובת תפארת צבי חלק א"ח סי' ט' (ובתשובת מאור הגולה רבינו עקיבא איגר סי' י"ז) עוד על נדון הנ"ל. ועי' בתשו' חוט השני סי' פ"ג מענין טבילת נשים בליל שבת הס מלהזכיר מלטבול בעוד יום במקום שאין מנהג ובמקום שנוהגין כן אין לעשות רק בשבת אחר אמירת ברכו שכבר נקרא שם שבת עליו אבל לא בחול אפילו אחר ברכו ע"ש ועי' בתשו' חינוך בית יהודה סי' פ"ב שקרא תגר על המנהג דאפילו בשבת אחר אמירת ברכו לא נכון לטבול בעוד היום גדול ויש למחות ולבטל מנהג זה ואם היא מתפחדת מחשש נפילה יעמדו נר בעששית סגור בבית הטבילה מבע"י ואפילו בבה"ש שרי להדליק ע"י עובד כוכבים דאמירה לעובד כוכבים שבות וכל שבות מותר בבה"ש לצורך מצוה ולשמא יטה לא חיישינן דהא איכא לפחות שתי נשים שתזכיר זו לזו ע"ש:
שלום וברכה וישר כח לרב המשיב,
רק להעיר שבפת"ש שצוטט במקורות יש דווקא התייחסות לאפשרות לטבול בבין השמשות, אלא שהיא רמיזא:
" ועי' בתשו' חוט השני סי' פ"ג מענין טבילת נשים בליל שבת הס מלהזכיר מלטבול בעוד יום במקום שאין מנהג ובמקום שנוהגין כן אין לעשות רק בשבת אחר אמירת ברכו שכבר נקרא שם שבת עליו אבל לא בחול אפילו אחר ברכו ע"ש"
ועיין בחוט השני שם (בגרסא של פרוייקט השו"ת זו תשובה פב), שיצא כנגד מה שנהגו בק"ק פראג לטבול בעוד היום גדול, אבל הצדיק את מנהג ק"ק וורמיזא לטבול בין השמשות.
להלכה כמובן ישאל כל אחד את רבו אם לסמוך על תשובת חוט השני, ומכל מקום אין זו המצאה של הגר"ע יוסף.
אכן מעניין אבל בכל מקרה רוב הקהילות כיום לא נהגו כך וגם הוא מוחה כנגד להנהיג כך, לכן צ"ע למעשה וכל אחד יעשה כהוראת רבו.
השאר תגובה