בנה עבור עצמו וחברו נהנה מבנייתו

שאלה:

לכבוד הרבנים ראובן הקים מפעל במקום שומם ובשביל להגיע אל המפעל מהכביש הרגיל סלל לעצמו דרך מסודרת בשביל כניסת משאיות לפריקה ולטעינה וכ"ו ביום מהימים הגיע שמעון ובנה מפעל על יד מפעל של חבירו. הגיע ראובן בטענה ישלם לו על הדרך שסלל שהרי הוא נהנה מהכביש ולולא שהיה סולל לא היה פריקה וטעינה במפעלו. האם הדין עמו או לאו.

תשובה:

שלום וברכה,

אם המקום היה מיועד לבות עוד מפעלים במקום, יכול בעל המפעל הראשון לגבות מחיר מבעל המפעל השני. אבל אם בשעת מעשה לא היה באופק סיכוי שיבנו עוד מפעל, נחשב שהוציא הוצאות עבורו, ולא הראשון לגבות תשלום הוצאות מבעל המפעל השני.

בהצלחה.

מקורות:

מבואר ברמ"א סימן רסד סעיף ד:

ואם נראה לב"ד שלא הוצרך להרבות בהוצאות בשבילו, דאפילו בשבילו לבדו היה צריך לכל הוצאות אלו, אינו חייב ליתן לו כלום, דזה נהנה וזה אינו חסר. לכן יש מי שפסק: מי שהציל ספריו וספרי חבירו, אם לא הוצרך להרבות הוצאות בשביל חבירו, אין חבירו חייב לשלם לו כלום (הגהות אלפסי פ' הגוזל). ונ"ל דווקא שירד תחלה להציל שלו, אלא שהציל גם כן של חבירו עמו. אבל אם ירד על דעת שניהן, חייב ליתן לו מה שנהנה, מאחר שהציל של חבירו, וכמו שנתבאר, כן נ"ל.

בדברי הרמ"א מבואר שאם לא הוסיף בהוצאה עבור חברו, ובדעתו היה רק עבור עצמו, אינו יכול לתבוע שכר נהנה מחברו, אבל אם היה בדעתו גם עבור חברו, יכול לחייב את חברו שישתתף עימו. ולכן אם בשעה שבנה לא היה אמור להיות עוד מפעל נחשב שהוציא לצורך עצמו בלבד ואינו יכול לתבוע שכר נהנה מחברו. אבל אם אמור להגיע עוד מפעלים, נחשב שהוציא גם בעד חברו, ויכול לתובעו מדין נהנה.