ולוט ישב בשער סדום

שאלה:

"ולוט יושב בשער סדום" "ישב כתיב – שהיתה ישיבתו חסרה, אותו היום מינוהו לשופט עליהם". לכאורה אפשר גם לפרש הפוך. ישב – שישב כבר ולא שנתיישב היום. מה הכריח את חז:ל לפרש כפירושם ולא הפוך? (מעבר לכך שדבריהם ברוה"ק חייב להיות רמז ככלשהוא בפסוק לפרש בדרך זו או אחרת)

תשובה:

כיון שהמסורה היא לקרוא יושב לשון הווה ולשון ישב לשון עבר, אין ללמוד שישיבתו מוקדמת, ממילא נשאר רק לדרוש את המילה יושב עצמה כפי שהיא בהווה, מדוע נכתבה התיבה בכתיב חסר…

כך נראה, אולם כמובן אין לנו ממש הבנה בדרשות חז"ל זו חכמה שנמסרה לחכמים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל