מקח טעות בקניין ובקידושין – האם צריך שבעל המום ידע על כך מראש?

שאלה:

שלום וברכה!

רציתי לשאול בדיני מקח טעות בקניין ובנישואין – האם כדי לבטל את המקח צריך להוכיח שהמוכר ידע לפני המכר על המום ובמקביל האם כדי לבטל את הנישואין צריך להוכיח שהצד ה"פוגע" ידע לפני הנישואין על המום.

הסיפור הוא סיפור של גילוי מחלת נפש כמה חודשים אחרי החתונה כשהסימפטומים היו גם לפניה.

תשובה:

שלום רב,

הרעיון במקח טעות הוא האם המום היה בשעת המקח או לא, האם המום היה בשעת הקידושין או לא. פחות משנה אם האיש/ה (בעל המום) ידע על כך או לא. אלו דברים פשוטים. יחד עם זה יש בקידושין משמעות לכך הוא ידע על המום והסתיר. אציין רק בקצרה. ראה בשו"ת הרא"ש כלל לה והובא ברמ"א אבה"ע סוף זי' עז שאם הוא קידשה שלא כהוגן ברמאות ובתחבולות זה עצמו יכול להוות סיבה לכפיה בגירושין. נקודה נוספת שראוי לציין, את דברי האגרות משה אבה"ע ח"ד סי' יג:

"והנה זה פשוט שכל אשה רוצה להוליד בנים והוא חסרון גדול אצלה כשלא אפשר להיות לה בנים, ולבד שידוע זה לכל אדם הנה מפורש בקראי מאמהות הצדקניות וחנה איך שמסרו נפשן שילדו בנים, וכל הלמוד שאדם שאין לו בנים חשוב כמת יליף לה ריב"ל בנדרים דף ס"ד ע"ב מרחל שאמרה הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי, ומה שלא כפינן את הבעל להוציא כשאין הבעל יכול להוליד בנים מטעם דאינה מצווה על פו"ר אא"כ אומרת שהיא צריכה לבן שיהיה לה חוטרא לידה ומרא לקבורה כדאיתא ביבמות דף ס"ה ע"ב ולא כפינן לו להוציאה כשתובעת שיגרשנה משום שהיא רוצה להוליד בן אף שאינה צריכה לו לכלום כרחל וחנה שלא הוצרכו לשום דבר לבן, מטעם שהוא משום גדול שכופין להאיש להוציא אשתו בגט, אולי הוא משום שהרבה נשים מתפייסות מצד טובת הבעל לה כמו שאמר אלקנה לחנה אשתו לפייסה בזה שהוא טוב לה מעשרה בנים ולא תוסיף לו צער גדול ולילך ממנו ויש לחוש שעיקר רצונה להתגרש הוא משום שנתנה עיניה באחר, אבל כשבאה מחמת טענה דבעיא חוטרא לידה ומרא לקבורה לא מצוי שתתפייס אשה כזו".

כלומר, כאשר האיש לא ידע כלל לפעמים האישה מוכנה למחול. אבל לא כך כאשר הוא ידע ורימה אותה.