שאלה:
מותר לשם חינוך לבייש תלמיד מול 100 תלמידים
תשובה:
שלום רב,
ראה ברמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ד הלכה ה': "לא יהיה התלמיד בוש מחביריו שלמדו מפעם ראשונה או שניה והוא לא למד אלא אחר כמה פעמים, שאם נתבייש מדבר זה נמצא נכנס ויוצא לבית המדרש והוא אינו למד כלום, לפיכך אמרו חכמים הראשונים אין הביישן למד ולא הקפדן מלמד, במה דברים אמורים בזמן שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עומקו או מפני דעתן שהיא קצרה, אבל אם ניכר לרב שהם מתרשלין בדברי תורה ומתרפין עליהן ולפיכך לא הבינו חייב לרגוז עליהן ולהכלימן בדברים כדי לחדדם, וכענין זה אמרו חכמים * זרוק מרה בתלמידים, לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש לפני התלמידים ולא לשחוק בפניהם ולא לאכול ולשתות עמהם כדי שתהא אימתו עליהן וילמדו ממנו במהרה".
מבואר ברמב"ם שאם המלמד רואה שהם מתרשלים בלימודם הוא יכול להכלימן כדי שלא יתרשלו בעתיד. אבל ברור שחייב להתקיים בזה שני תנאים ברורים. האחד שמטרת המלמד יהיה אך ורק לתועלת התלמיד, ומלמד ירא שמים בהחלט ראוי שישם לב לכך שהוא גוער בו בפני כולם רק לצורך התלמיד. והתנאי השני הוא שאכן הביוש הזה יביא רק תועלת ולא חלילה להיפך, וכאן אני באמת תמה אם היום לבייש תלמיד באופן כזה מביא תועלת או לא. אני לא איש חינוך, וכדאי להתייעץ עם איש חינוך, כי למיטב הבנתי בהרבה מהמקרים הדבר עלול להביא את ההיפך, ואפילו לא יצא שכרו בהפסדו כי אין כאן תועלת כלל.
נסיון אישי. בדידי הוה עובדא. כשהייתי בכיתה ב ולא זכרתי פירוש מילה בחומש שהמלמד לימד שבועיים לפני – המלמד הנכבד קרא לילד מכיתה יותר נמוכה ואמר לו את המילה ואת פירושה ואז שאל אותו מה הפירוש והוא ענה וכבוד המלמד פנה אלי ואמר לי אתה רואה אפילו הילד הזה יודע את פירוש המילה ובאותו רגע בשכל של ילד בן שבע הבנתי שהמלמד מטומטם (סליחה על הביטוי) אם תגיד לי עכשיו אני גם אדע, נראה את הילד הקטן ההוא עוד שבועיים אם הוא יזכור. ובאותו רגע גם החלטתי שלמלמד מטומטם אין מה למכור ולי אין מה לעשות בכיתה איתו. ו"בזכותו" גם חלמתי בשיעורים בשנים שלאחר מכן עד שמלמד פיקח לקח אותי כיוזמה אישית ושחרר אותי מזה.
חלק מהביטויים כאן הייתי מדלל… לעצם הענין ודאי שהנהגה זו לא היתה חינוכית בעליל…
השאר תגובה