לתרומות לחץ כאן

יארצייט – קדיש ועלייה לקבר – כמה שנים אחרי הפטירה?

שאלה:

בע'ה שלום עד כמה שנים נוהגים לומר קדיש ביום היארצייט על הורים..בני משפחה אחרים: ילדים,אחים,גיסים..וכן לעניין פקידת הקבר ביום הזכרון. בבקשה לצטט מקורות שנסמכים עליהם. תודה רבה(בבקשה, שימוש במייל רק לצורך התשובה הנ"ל)

תשובה:

כתבו הפוסקים כי חובת שמירת היארצייט אינה פגה גם לאחר 50 שנה, ואין הגבלת זמן, וראה במקורות. כמובן עיקר חיוב הקדיש הוא על הבנים, אין חיוב לגיסים ואחים אלא במידה ואין בנים.

אין לנו שימוש אחר במייל מלבד עניית תשובות, אנחנו לא אתר בעל כוונות רווח ואין לנו פירסומים.

מקורות:

הבן איש חי בספר רב פעלים (ח”ד סוד ישרים סי’ י”ז) נשאל אם לאחר עשרים שנה צריך הבן לעשות לו יארצייט כנהוג. והשיב, “כי יום היארצייט אין לו גבול בשנים ואפילו אם יחיה הבן מאה שנים אחר פטירת אביו ואמו צריך לעשות כל ימי חייו יום יארצייט למנוחת אביו ואמו כי נפש האדם אע”פ שנפטרה מהעוה”ז וניצולה מכל עונש ונכנסה לגן עדן אינה קונה שלימות העליות שלה בפעם אחת אלא עולה בהדרגות בזמנים חלוקים ויש נשמה שאפילו עד אלף שנים לא תגיע לכל המעלות שלה הראויות אליה וא”ב תמיד יש תועלת לנפש האדם מכח מעשים טובים של בנו אפילו אחר מאה שנים ויותר”.

בקובץ מקבציאל (קובץ יח) הובא מכתב מהרב יהודה מורדן מתלמידי החתם סופר משנת תרמט, במלאות 50 שנה לפטירת רבו החתם סופר, בו הוא השיב לשואל האם יש לנהוג יארצייט לאחר 50 שנה. שם הביא כי המקור לכך שאין לעושת לאחר 50 שנה מקורו הוא בחוקות הגויים, ויש בזה משום בחוקותיהם לא תלכו. וציין שגם החתם סופר נהג יארצייט ביום יז אלול יום פטירת רבו רבי נתן אדלר, גם לאחר 50 שנה. עובדה זה שמקורו הוא מהגויים, מופיע גם בשו”ת מנחת אלעזר (ליקוטי תשוובת סי’ לג) שג”כ אסר להספיק לאחר 50 שנה.

אולם בספר אורחות רבינו (עמוד שה), הובא בשם הקהילות יעקב, “נאמר אמר לי מו”ר זצוק”ל שכעבור חמישים שנה הנפש מסתלקת מהגוף ואין כל תועלת בביקור על הקבר רק לפעמים הקב”ה משאיר נפש של צדיק אחד גם יותר זמן מזה כדי שיהיה אל מי לפנות שיתפלל עליהם בעת צרה או שהצדיק בעצמו רוצה להישאר”. עם זאת הוא מציין שם (עמוד שי) ראיתי שמו”ר זצוק”ל אומר קדיש ומתפלל על הוריו אף לאחר חמישים שנה מפטירתם”.

כלומר, למעשה נראה שאין מחלוקת, כל מה שנאמר בשם הקהילות יעקב, שאין צורך לעלות לקבר, אבל ודאי ששאר מנהגי והלכות אבלות ביום היארצייט, יש לנהוג לעולם. כל שכן מצוות וכד’ לעילויי נשמת הנפטר.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בע'ה

    שלום וברכה
    תודה על המענה לשאלתי.
    אם ניתן להרחיב ולשאול…בעניין הורים שנוהגים אבלות הנ'ל ,על בן שנפטר בדמי ימיו לע'ל (לאחר שלוש שנים מהיוולדו בלידה מוקדמת עם פגיעת cp נרחבת..) – מה הנוהג והחשיבות באבלות הנ'ל, לאחר עשר' שנים..

    תבורכו על המענה. ישראל

  2. נהגו הרבה פחות לשמור את היארצייט כיון שמת בלא חטא, הוא בא לעולם לכפרת משהו מסויים מגלגול קודם, וגמר את תיקונו מיד. שנדע רק טוב.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל