לתרומות לחץ כאן

כתיבת תאריך לועזי – חוקות הגוי

שאלה:

כתיבת תאריך לועזי בהמחאה (שיי'ק) אופנים המותרים והאסורים.?

תשובה:

שלום וברכה

לכתחילה אם אפשר בנקל יש לכתוב תאריך עברי, אבל אם זה מבלבל או מקשה על אחד מהצדדים אין איסור בכתיבת תאריך לועזי.

אעתיק לך מתוך מאמר מקיף בענין זה.

בשו”ת יביע אומר (ח”ג, יו”ד, סימן ט) דן הרב עובדיה יוסף “אודות אגרות ומכתבים לחבריהם וכותבים תאריך למנין הנוצרים, אם יש למחות משום ‘ובחוקותיהם לא תלכו’, או שאין בזה איסור גמור מהדין”. ובתוך דבריו האריך להוכיח שמנין השנים המקובל כיום אינו מציין את שנת לידת אותו האיש (ישו הנוצרי), כי נולד שנים רבות לפני תחילת מניינם (ולכל הפחות, ארבע שנים לפני תחילת מניינם), והביא מדברי אוצר ישראל שמניינם אינו ללידת ישו, אלא למלכות רומי, ולכן אין כאן איסור של “שם אלהים אחרים לא תזכירו”, ושלא כדברי מהר”ם שי”ק.

ומוסיף שם שגם אם נניח שמי שמשתמש בתאריך נגרר אחר דעת הנוצרים שהכוונה ללידת אותו האיש, עדיין אין בכך איסור של ‘בחוקותיהם’, כמו שקבע ה’בית יוסף’ (יו”ד סימן קעה) שאין איסור זה נוהג אלא בדברים שאין טעמם נגלה, או בדברים שיש בהם משום פריצות, אבל במניין התאריך לא שייך איסור זה. עוד ציין שם שמצאנו כמה מגדולי ישראל שכתבו תאריכים לועזיים במכתביהם (והביא מכתב הש”ך עם תאריך ג’ פברואר 1660, ומכתב מהר”ם פאדווה, ועוד), וגם נהגו בכל ספרי התנ”ך ופוסקים ראשונים ואחרונים להזכיר את מניין השנים הלועזיים, ואין פוצה פה.

והביא שם שאפילו בדברי החתם סופר מצאנו מכתב שכתוב בו תאריך לועזי (אמנם המכתב נשלח לממשל, והיה כמובן צורך לכתוב תאריך זה, אך  מוכח מכאן שניתן להקל במקום הצורך ((ובשו”ת באר משה, ח”ח, סימן יח דחה שאין להוכיח כלל ממכתב החת”ס, כי שם מדובר בצורך של שלום המלכות, ולכן אין בו שום חשש.)) ). בנוגע לחומרת דברי החת”ס שהובאו לעיל, כתב שדבריו מכוונים נגד אלו שהשתייכו לתנועת הרפורמים ומחדשים, שעוזבים דת ישראל, וכחלק מעזיבתם הניחו תאריכי ישראל, ונקטו בתאריכים לועזיים.

וסיים שם: “ולפי זה הדבר ברור שאין כל איסור בספירת התאריך הלועזי. אולם מהיות טוב אל תקרי רע, וכל שאין צורך גדול, יש לכתוב החדשים והשנים למספר בני ישראל, ובפרט פה בארצנו הקדושה. וכשיש צורך בדבר, טוב לכתוב מלבד למספרם גם לבריאת עולם“.

על דרך דברי הרב עובדיה יוסף כתב גם בציץ אליעזר (חלק ח, סימן ח), והוסיף שייתכן שמה שאסר מהר”ם שי”ק את השימוש בתאריך לועזי (בנוגע למניין שנים) הוא רק במי שכותב “לספירת הנוצרים”, אבל כל שלא נכתב בצורה כזו, אין בכך איסור. כמו בשו”ת יביע אומר הנ”ל, הוא כותב שאין חשש איסור במקום שצריכים לכתוב את התאריך הלועזי, אך מוסיף שעדיף להוסיף גם את התאריך העברי, ובכך שוב אין שום חשש.

ומעניין לציין מחלוקת בין ה’ציץ אליעזר’ לבין ה’יביע אומר’ בעניין כתיבת התאריך הלועזי, אם עדיף לכתוב את שם החודש הלועזי, ולא לכתוב את מספרו, על מנת שלא לעקור את מניין החודשים לפי הסדר של יציאת מצרים (דעת ‘יביע אומר’, וכן כתב גנזי יוסף, סימן קו), או שעדיף דווקא לנקוט במספר החודש, ולא לכתוב את השם הלועזי, משום שמקור השמות הוא בעבודת אלילים (דעת ה’ציץ אליעזר’). בשו”ת באר משה (חלק ח, סימן יח) הכריע כדעה הראשונה, שאין לכתוב את מספר החודשים, אלא את שמותיהם בלבד.

לפוסקים המתירים, בכללות, את השימוש בתאריכים לועזיים, יש להוסיף את דעת הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות, ח”א, סי’ תתל), שכתב שאינו רואה נדנוד איסור בשימוש בתאריכים לועזיים. מנגד, בשו”ת באר משה (שם) שלל את דברי המקלים הנ”ל, וכתב שאין היתר להשתמש בתאריכים לועזיים, ואם היה צריך לעשות כן, יש להוסיף את המילה “למספרם”.

מקורות:

ראה כאן את המאמר בשלימות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל