שאלה:
בעת קריאת-התורה (וכן במגילה) אני לא ממש מרוכז במאה אחוז לאורך כל הקריאה כשמחשבות נכנוסות לראש. עד כמה שאני משתדל או שזה עובד ב70-90% או שזה קורה בדיוק להיפך ודוקא בגלל שאני מנסה להתרכז רצים לי המחשבות בקרוב ל100% האם אני יכול לצאת ידי חובה כך ואיך באמת מתגברים שזה לא יבא? יצויין שאני עוקב עם חומש ובאם תהיה טעות בקריאה אני כן יבחין בה.
תשובה:
באופן כזה שאתה עוקב אחרי המילים בחומש הרי שאתה שומע אותן גם אם מתגנבות מילים אחרות. יש דעה מחודשת בלבושי שרד בהל' מגילה, שכאשר אתה רק שומע מהבעל קורא ולא קורא בעצמך לא די בכך אלא צריך להיות אכן מרוכז באמת, אבל המנהג אינו כדבריו, ומי שיש לו מגילה כשרה מקלף ראוילכתחילה שיקרא בלחש עם הבעל קורא וכך לא יכנס לשאלה זו של חומרתו של החבושי שרד. בקריאת התורה שהיא חובת ציבור זה ודאי בסדר באופן זה.
שבת שלום.
ואם קוראים את המילים עם הבעל-קורא ובזמן זה עדיין מחשבות רצות בכל מיני נושאים אחרים זה יותר קל?
כאשר קוראים ממגילה כשרה על קלף זה מועיל לכל הדעות גם אם המחשבות רצות. אבל גם בלי לקרוא איתו ביחד לרוב הדעות זה בסדר וכן נהגו להקל.
השאר תגובה