הנחת תפילין בלילה בשעת הדחק

שאלה:

לכבוד הרב: ידועה ההלכה שאין להניח תפילין בלילה. אולם, לא כ"כ ידוע פסק ההלכה במקרה של שעת הדחק, בו אין לאדם כל אפשרות להניח תפילין ביום (מפני ניתוח, מלחמה, וכיו"ב), האם עליו להניח תפילין בלילה הקודם לאותו יום (אין כוונתי למקרה המובא בשו"ע סי ל' בו אדם יוצא לדרכו לפני עלות השחר, אלא כאשר לא תהיה לאדם כל אפשרות להניח תפילין ביום). אנסה לפרט את צדדי הספק בדבר: מוסכם להלכה כי אין להניח תפילין בלילה (רבינו יונה כותב אחרת, אך לא נזכרה דעתו כלל בספרי הראשונים והאחרונים, ואין מתחשבים להלכה). בטעם האיסור נחלקו אמוראים (מנחות ד' מ"ו), וכן הראשונים. הרמב"ם )הלכות תפילין פ"ד ה"י) כותב:" זמן הנחת תפילין ביום ולא בלילה שנאמר מימים ימימה", ומשמע שדעתו ש לילה לאו זמן תפילין מה"ת (וכ"כ הכס"מ בדעת הרמב"ם). וכן נטו לדעתו המקובלים (מובא בערוה"ש סו"ס ל'). וכ"נ מהמסופר על האר"י, ואכמ"ל. א"כ, יוצא שעפ"י הרמב"ם והמקובלים אין כ"כ מקום להקל בדבר, שכן איסורו מן התורה. אולם דעת ראשונים אחרים איננה כדעת הרמב"ם. התוספות (מנחות ד' ל"ו ע"א ד"ה "ר"י אומר") כותבים שהטעם שאין מניחים תפילין בלילה הוא: "חיישינן לשמא ישן בהן ועביד ר"י הרחקה טפי מדרבנן". ע"כ. וכ"כ הרא"ש בשם ספר התרומה (מנחות סימן י"ז). וכ"כ ראשונים רבים, וביניהם: סמ"ג, רי"ף והטור. וכ"פ מרן השו"ע, וז"ל: " אסור להניח תפילין בלילה שמא ישכחם ויישן בהם"(סי' ל' סע' ב'). וכ"כ פסקו כשו"ע אחרונים רבים וביניהם: מג"א (ס"ק א'), באר היטב (ס"ק ב'), שירי כנסת הגדולה (הגה"א ס"ק א'), עולת תמיד (ס"ק ד'), הלכות קטנות (ח"א סי' רצ"ח), משנ"ב (ס"ק ד'), שע"ת (ס"ק א'), שועה"ר (סע' א'), ועוד רבים. (אולם, היו אחרונים שלא הכריעו בין הדעות, וביניהם ערוה"ש וכה"ח). עפ"י דעת השו"ע והאחרונים, נלע"ד כי ישנן שתי סיבות להתיר הנחת תפילין בלילה: 1) שמא במקום שעת הדחק, מותר לעבור על תקנת חכמים לשם קיום מצווה מה"ת( עפי"ז שאין חכמים תקנו את תקנתם במקום אונס). כ"נ כדעה זו מביאור הגר"א, שביאר בדעת חכמים בעניין זמן ק"ש של ערבית, שאף שזמנה עד חצות למען הרחקת האדם מן העבירה, כאשר היה אנוס, חכמים לא העמידו דבריהם ומחויב לקרוא ק"ש עד עלוה"ש (ביאור הגר"א סי' רל"ה סע' ג'). 2) שמא כאשר ניתן להסיר את החשש, יהיה הדבר מותר במקום אונס. נפסק עפ"י הגמרא (ברכות ד' ד') כי אין לאכול לפני תפילת ערבית, מחשש שמא ישכח ויירדם. המשנ"ב (סי רל"ה ס"ק יז') פוסק עפ"י אחרונים רבים, שאין איסור זה חל כאשר האדם מעמיד שומר שיזכיר לו להתפלל (מפני ביטול חשש השינה), וכן פסקו כהיתר זה רוב רובם של פוסקי זמנינו. לכאורה, נראה כי היתר זה קיים גם לגבי הנחת תפילין בלילה, מפני שעפ"י דעת השו"ע, סיבת האיסור להניח תפילין בלילה קרובה להיות זהה לסיבת איסור האכילה לפני תפילת ערבית וק"ש. א"כ, נראה לכאורה שיש מקום להחיל היתר זה גם לגבי תפילין בלילה, כנ"ל. (זכורני ששאלתי שאלה זו, עפ"י הסברא השנייה, את הגר"ד ליאור שליט"א, וענה הרב כי מסברא נראה שאני צודק.) לסיכום: עפ"י דעת השו"ע יש מקום להקל במקום אונס להניח תפילין בלילה. עוד יש להעיר, כי נראה שאין להחמיר יתר על המידה בגזירת חכמים הנ"ל (עפ"י דעת רוה"פ ומרן השו"ע), חרף הסיבות המובאות לעיל להקל בדבר, ובכך להקל בקיום מצוות התורה להניח תפילין, אשר נאמר עליה כי היא שקולה כנגד התורה כולה (ירושלמי נדרים ג, ט), ו"המניחם מאריך ימים" (מנחות מ"ד ע"א), וזכות היא לירושת ארץ ישראל (קידושין ל"ז ע"ב), ועוז הם לישראל (ברכות ו' ע"ב), והיא סגולה לאריכות ימים (מנחות מ"ד ע"א). כמו"כ, אין כ"כ לחשוש לדעת הרמב"ם והמקובלים, אשר איסור זה מה"ת, מפני שדעת רוב רובם של האחרונים לפסוק כשו"ע ורמ"א ואין לחשוש לדעת מיעוט, ובכך להקל בקיום מצוות תפילין. (אולם, אנשים בעלי מנהג מובהק, אל להם לשנותו.) עוד נראה לענ"ד, כי ישנו טעם אחר המניע לפסוק שיש להניח תפילין בלילה במקום אונס, והוא הקביעות בקיום המצווה. עיננו רואות כי כאשר אדם נמנע מלקיים מצווה כלשהיא יום אחד, עלול הוא לאבד את קביעותו בדבר, ובכך פעמים רבות לא לקיים את המצווה. מובן וברור, כי אין לצורך זאת לעבור על איסורים ח"ו, אולם, כאשר הדבר נתון במחלוקת, יש להורות כדעה ה"מקילה", ובכך לא למנוע את הקביעות במצווה. אשמח לדעת את דעת הרב בעניין זה להלכה ולמעשה. כל טוב. עדי משה פלנר.

תשובה:

שלום וברכה

נהנתי והתפעלתי משאלתך המקיפה, והרי היא בבחינת שאלת חכם שלושת רבעי תשובה… ומכל מקום להלכה ודאי יש לנהוג כדברי הפוסקים הנ"ל שלא להניח בלילה בכל מקרה, וזאת משום שהרי מצינו פעמים רבות שחכמים עקרו מצוה בשב ואל תעשה, כמו לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת או שופר בראש השנה, ואף ששם זו תקנה לציבור מכל מקום כבר ניתן ללמוד מזה שהחשבון שאתה עושה באופן פשוט כביכול דרבנן נדחה מפני דאורייתא אינו מדוייק. כמו כן מצינו את דברי התוס בסוכה ג א שהאריכו בדבריהם אחרונים, מהם נראה שיש כח לחכמים לעקור גם את חלות המצוה, שאם יעבור על דבריהם ועל תקנתם כלל לא קיים גם את הדאורייתא, ורבות נילאו באחרונים לפרש מנין לתוס' חידוש מפליא זה, ונאמרו בזה הרבה ביאורים באחרונים, אבל השורה התחתונה שלפי דבריהם יתכן מאוד שגם מי שיעבור ויניח תפילין בלילה כלל לא יקיים בזה מצוה!

ברכה והצלחה ויום נעים.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום
    שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן י
    בדבר מי שהולך על כל היום לעבודה וא"א לו שם להניח תפילין בכל היום אם יש להתיר לו להניח תפילין קודם עמוד השחר, הנכון לע"ד שצריך להניח כיון שליכא כבר חשש שינה כמו במשכים לדרך בש"ע /או"ח/ סי' ל' סעי' ג' שמניחם. …..ולכן אף שבמשכים לדרך שיכול לברך אח"כ יש לעשות כהש"ע אבל בעובדא דידן שלא יהיו עליו התפילין אח"כ יש לעשות כהר' פרץ שגם יברך, ואנוס ודאי יש להחשיבו דאין לחייבו להפסיד עבודתו שהוא הפסד יותר מחומש בשביל מצות עשה, וכ"ש במדינה זו שא"א להשיג עבודה אחרת כי הכל הוא בידם ולא יתנו לו, ולכן כדי שלא יפסיד מצוה חביבה זו יכול להניח אף בברכה כי להניח בלא ברכה לא יבין איש שאינו ת"ח ויבא להקל ולזלזל בהנחתם אך ת"ח יותר טוב שיניח בלא ברכה שספק ברכות להקל, וק"ש ותפלה יחכה על היום ויקרא כשיעסוק במלאכתו. ידידו מוקירו מאד, משה פיינשטיין.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל