הבלעת שכר טירחה בהוצאות

רבני בית הדין
ח' חשון ה'תש"פ

שאלה:

שלום הרבנים סבתא שלי ביקשה ממני לשלושים של סבא לארגן את הסעודה בשבילו. היה מאוד קשה, למצוא אולם קייטרינג דירה ללון להביא פיצוחים שתייה(היה כבד וקשה)…הכל לבד עשינו אני ואשתי. חשבתי שאני אקבל קצת שכר טירחה אך לא קיבלתי רק תודה רבה… עכשיו סבתא מבקשת שאני אארגן שוב בשביל ההזכרה. שאלה שלי ככה. אני יודע שסבתא ב”ה אמידה ובפירוש אמרה לי פעם שעברה לא להסתכל על המחירים אלא לקחת הכל בשפע בלי לספור או לבקש הנחה וכל מה שיעלה היא משלמת. פעם שעברה הבאתי לה חשבון מדוייק בחשבי שהיא תוסיף מעצמה שכר טירחה. עכשיו אני שואל האם אני אוכל הפעם להביא לה חשבון של ההוצאות ולהבליע בתוכו מה שאני חושב מגיע לי מהטירחה (לאירוע הבא של ההזכרה, לא על העבר. אם כי אם מותר לי לבקש גם על זה…),או חשבון על פי כללי הפסיקה מה אפשר לבקש בשביל זה (אני יודע שלארגונים כאלו אפילו בלי שום טירחה פיזית לוקחים לפחות 10% אבל אולי יש איזה כלל על פי הפוסקים מה המקובל לבקש לטירחה) ואני יודע שהיא לא תהרהר כלום, או שבכל אופן יש בזה גניבה או לפחות גניבת דעת? הבעייה היא שאני לא מעיז לבקש ממנה בפירוש שכר טירחה אבל אני חושב שמגיע לנו אחרי שאני אברך פשוט בלי הכנסות ומבזבז זמן וכחות לכל זה… תודה לכם

תשובה:

שלום וברכה,

אדם שעשה פעולה עבור חברו – ונהוג לשלם עבור פעולה כזו – יכול לדרוש שכר עבור הפעולה שעשה. ולמרות שלא נשכר לעשות את הפעולה יש לשלם לו מדין ‘נהנה’. כדין יורד לשדה חברו בשדה העשויה ליטע, שדינו שמקבל כשכר הפועלים בשוק.

ולכן אם התבקשתם לשכור פועלים שיארגנו אזכרה, ואתם עבדתם בעצמכם וטרחתם וארגנתם את האזכרה, מותר לכם לדרוש שכר עבור הפעולה כפי מחיר שגובים עבור ארגון אזכרה במקומכם. ואם בישלתם אוכל וערכתם קניות, מותר לכם לדרוש שכר כפי המחיר שמקובל לדרוש באזור מגורכם עבור סוג טרחה שכזו.

חשוב להדגיש, שדוקא בפעולות של בישולים ופעולות שמקובל לשלם שכר לאדם זר, בזה תוכלו לדרוש שכ”ט. אבל עבודה שנהוג ומקובל לעשות בתוך המשפחה בחינם, כגון לאתר אולם לשכור קייטרינג, למצוא מקום לינה, דברים שנהוג שבתוך המשפחה לא לוקחים כסף, לא ניתן לחייב בתשלום – אא”כ הותנה על כך מראש.

במקרים שמותר לכם לדרוש תשלום, אין חובה ליידע את הסבתא שאתם ערכתם וארגתם. אתם יכולים לומר לה שהמחיר של הארגון עולה כו”כ. כמו כן אתה יכול להעביד את אשתך ולהבטיח לה שכר כפי השכר שמקובל לקחת באזור מגורכם, ולומר לסבתא שהעובד שארגן את האזכרה דורש כו”כ עבור הארגון.

בהצלחה.

מקורות:

שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שעה סעיף א וז”ל:
היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעה, אם היתה שדה העשויה ליטע, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה, ונוטל מבעל השדה. ואם אינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על התחתונה. הגה: סתם כרם עשוי ליטע.

מותר לדרוש שכר בצורה עקיפה ואין עליכם חובה ליידע את הסבתא שאתם הייתם פועלים, וכמו שכתב מרן הרב אלישיב זצ”ל בקובץ תשובות (ח”א סימן רה) שנשאל אדם שטרח וקנה קבר עבור אדם מחו”ל, ואותו שליח טרח הרבה בדבר ורוצה דמי תיווך עבור קניית הקבר, ומתבייש לבקש מאותו ידיד מחו”ל תשלום של תיווך, האם יכול לכלול את התשלום של התיווך יחד עם התשלום של הקבר. והשיב מרן זצ”ל שאם מקובל לדרוש תשלום של תיווך בסוג עבודה שכזו, מותר לו לכלול את התשלום של דמי התיווך בתוך הוצאות של קניית הקבר, ואת החלק של דמי התיווך ייקח לעצמו, למרות שלא פירש זאת למשלח. ולכן מותר לכם לדרוש תשלום של דמי טרחה מהסבתא בצורה עקיפה.

2 תגובות

    אברהם:

    תודה על התשובה.
    ואם כך אולי אני יכול גם לכלול טירחה של אירגון שעבר או שאולי נחשב שאני מחלתי על זה (האמת כשלא נתנה לי כלום אמרתי לעצמי לא נורא עשיתי מצוה. אבל אם אפשרי להוסיף את זה על פי ההלכה אני אשמח…).

    רבני בית הדין:

    לגבי הטרחה שהייתה בפעם הקודמת, אם מחלת בפה, חל המחילה, כיון שמחילה אינה צריכה קניין. ואם המחילה הייתה בלב בלבד לא חל המחילה, והינך יכול לדרוש שכר בפעם הזו גם עבור הפעם הקודמת.
    אם מראש עבדת בחינם ולא לקבל שכר – לא ניתן לדרוש שכר. אבל כפי שכתבת שרצית שכר והתביישת לבקש, לכן אתה יכול לדרוש שכר גם עכשיו.
    אמנם כל זה בסוג של טרחה שניתן לקבל עליה שכר, ולא בטרחה של ארגון אזכרה שנהוג לעשות זאת בקרב המשפחה בחינם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *