תשלום נזק חור בספה

שאלה:

שלום הרבנים השכרנו דירה למשפחה והאבא עישן ושרף קצת את הספה כך שעכשיו יש חור(שאין אפשרות לתקן) של כ3 ס"מ על 1.5 ס"מ בספה.(הספה קנינו לפני כשנתיים אבל היא ממש כחדשה חוץ מחור הזה…) . מה עליהם לשלם לנו על הנזק? תודה

תשובה:

שלום וברכה,

אדם שהזיק עם סגריה בידו דינו כאדם המזיק וחייב על הנזק. על כן ברור שהמזיק חייב לשלם עבור הנזק על הספה. חובתו של מזיק לשלם עלות התיקון של הנזק. ובסוג נזק שלא ניתן לתקנו, או שלא משתלם לתקנו, חייב המזיק לשלם את ירידת הערך של המוצר.

על במקרה שלכם יש לשום כמה הייתה נמכרת הספה לפני הנזק – החור, וכמה שווה הספה אחר שהזיקו אותה ועשו חור. ואת ההפרש ישלם המזיק.

בהצלחה.

מקורות:

ראשית כל יש לדון באדם שהזיק עם סגריה מה דינו?

פשוט שעם עשה המזיק פעולה אקטיבית נחשב לאדם המזיק. אלא שיש לדון אם עמד ולא עשה פעולה, ועבר אדם לידו האם המזיק עם הסגריה נחשב לאדם המזיק, או שנחשב שהסגריה הזיקה ודינו כממון המזיק. וגם אם נחשב כאדם המזיק האם דינו כאש או כבור.

עיין בזה בסוגיא מסכת ב"ק גבי אדם שעמד לפוש עם קורה בידו שנידון כאדם המזיק ולא כבור. וראה שם בשטמ"ק בשם הר"פ. ועיין אבן האזל נזקי ממון פרק ב הלכה כ. ופרק י"ג הלכה  י. ום מבואר שאם היה מת לא היה הקורה עומדת בצורה כזו, אלא הייתה מושכבת בקרקע, וחיותו היא שהפעילה את הנזק נדון כאדם המזיק. ולכן אדם שאוחז סגריה בידו בצורה פסימית ולא עשה שום פעולה, אך אם היה מת לא הייתה הסגריה נאחזת בידו, וחיותו היא שמחזיקה את הנזק, נדון כאדם המזיק. ובזה חייב בין בשוגג בין במזיד, ואין פטור של כלים ולא פטור של טמון.

חיוב המזיק לתקן

בגמרא אמרו שמקילים על המזיק שאין שמין את הנזק בפני עצמו, אלא משערים אגב כל הבית כמה היה נמכר הבית קודם הנזק וכמה אחר הנזק. וכתב החזו"א (ב"ק סימן ו ס"ק ג)  שלפ"ז אם שבר חלון בבית וערך הבית לא ירד כלל וכי יפטר המזיק. ועל כן חידש החזו"א שכל דברי הגמרא ששמין את פחת שווי הבית דוקא בבית שעומד להימכר, אבל בית שאינו עומד להימכר עומד הוא לתיקון, וחייב המזיק לשלם תיקון.

החזו"א ייסד שבכל נזק רואים את חפץ הניזוק למה היה עומד, אם היה עומד למכירה שמים כמה הופחת מחמת הנזק. וחפץ שהיה עומד לתיקון לא שמין את הפחת אלא רואים כמה עולה לתקן את הנזק. ולכן מחמירים על המזיק ומחייבים אותו לשלם הוצאות תיקון.

באופן שלא מתקנים חייב המזיק לשלם ירידת ערך

עוד כתב החזו"א (ב"ק ו, ג) אם חפר בשדה חברו חפירות עמוקות שאין דרך בנ"א למלאותם, שיעלו ביוקר מאוד, ודרך ב"א לסובלן, אין יכול המזיק לתבוע למלאותם אלא יכול המזיק לתבוע פחת החצר.

מבואר בחזו"א שבנזק שאין הדרך לתקן, משום שעלות התיקון יקרה מאוד, אין לנו לחייב את המזיק לתקן, כיון שלא מקובל לתקן באופן זה. אמנם על ירידת הערך של החפץ חייב המזיק לתקן. ולפ"ז אם אין הדרך לתקן וגם אין ירידת ערך – פטור המזיק.