שאלה:
חשבתי לחדש לגבי שבעים פנים לתורה שכל הפנים של התורה הם נכונים כאשר אין סתירה ביניהם שאם יש סתירה ביניהם זה לא אחד משבעים פנים של התורה מה אתם אומרים?
תשובה:
שלום רב
שבעים פנים לתורה פירושו של דבר שלא דבר יש הרבה מאוד הבטים שונים, וההבנה המושלמת היא כאשר אדם אוצר בתוכו את כל שלל ההבטים של הדבר, ריבוי מקסימלי ביהדות הוא שבעים, שהם שבע פעמים עשר, ואבאר דברי:
נאמר בכתוב “הואיל משה ביאר את התורה הזאת באר היטב”, וכתב רש”י – “באר היטב – בשבעים לשון”. והפלא הוא עצום, ראשית מה צורך יש לבאר לישראל את התורה בשפות שונות, הלא כולם היו דוברי לשון הקודש? שנית, מדוע לבאר בשפות שונות הוא ביאור טוב יותר, לכאורה מדובר בתרגום בלבד?
התשובה על כך היא, שחילופי הלשונות והשפות השונות נובעות משינויי הבנה והבחנה, כל עם יש לו את הראייה שלו וההסתכלות השונה מעט על כל דבר, ולבאר בשבעים לשון פירושו של דבר, שמבינים את כל הניואנסים הדקים של כל דבר ודבר.
משום כך אמרו: “בן שבעים לזקנה”, זקנה אמרו חז”ל “אין זקן אלא מיש קנה חכמה”, כמו כן כאשר אדם נעשה בן שבעים שנה חובה לקום בפניו שנאמר מפני שיבה תקום, ואמרו בגמרא שהסיבה על כך היא משום שהוא מלא בחכמת חיים, “כמה הרפתקי דעדו עליה”, מדוע דוקא בגיל שבעים? משום ששבעים זה כללות חלקי החכמה, ויש כאן שלמות מסוימת בהבנת כל ענין.
הסנהדרין היו של שבעים דיינים [ועוד אחד כדי שלא יהיה מספר זוגי, כך תמיד תהיה הכרעה בדין], כיון שמכלול הדעות הוא שבעים.
יום נעים!
