חזרת הש”ץ כשאין מנין שעונים אמן

רבני בית ההוראה
כ"ח תשרי ה'תש"פ

שאלה:

מבואר בפוסקים שצריך 9 שיענו אמן ע”מ להתחיל חזרת הש”ץ ואם לאו ברכותיו לבטלה. למעשה ישנם הרבה מקומות שמקילים מאוד בנושא הזה ומתחילים כשרק 8, 7 או אפילו 6 סיימו תפילתם. האם יש מקום להקל בכך? וכשאני ש”ץ (שנת אבל) ונקלעתי למקום שכזה – האם עלי להתעלם מפניותהם (נו… נו…) וטענתם על טירחא-דציבורא כביכול ע”מ לקיים את ההלכה ככתבה וכלשונה?. אין לי תמיד את האפשרות (מכל מיני סיבות שונות – אם בשל הזמנים השונים או בשל העמוד שתפוס ליארצייט שדוחה את האבל) ללכת לאותם מקומות שמקפידים יותר מעניין לציין שבד”כ ע”פ רוב אלו שמקילים יותר ההם גם אלו שתפילת השמו”ע שלהם מהירה יותר לעומת המחמירים גם מתפללים יותר ארוך…

תשובה:

שלום רב.

מן העיון בדברי השו”ע סי’ קכד ומשנה ברורה נראה, שכדי להתחיל חזרת הש”ץ יש להמתין לעשרה שומעים, ואם לא כן “קרוב ברכותיו להיות לבטלה”. ואילו לענין אמירת קדיש די בתשעה שומעים ויש מקילים אף בשישה. אולם, יש מהפוסקים שהקילו אף לענין חזרת הש”ץ כמו בקדיש ולדעתם השו”ע חזר בו מדבריו. על ביאור המחלוקת וההכרעות השונות ראה מה שכתבנו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *