שאלה:
לכבוד הרב המשיב שליט"א, שלום וברכה. מספר שאלות: א. לגבי ההלכה שמי שאוחז באמצע שמונה עשרה ושומע שהש"ץ מגיע לקדושה צריך לשתוק ולהאזין, מה יהיה הדין באופן שא"א לשמוע אמירת הש"ץ? וזה מצוי בבתי כנסיות בשבת ויו"ט שהחזן שר את הקדושה והקהל מהמהם עמו, שעי"ז מצוי לפעמים שאין שומעים הש"ץ? ומה אם אפשר לשמוע רק קצת מלים אבל לא הכל? ב. מישהו קורא קרי"ש והציבור מגיע להגבהת התורה, האם צריך לעמוד או שימשיך בקרי"ש בישיבה? ג. מי שהתחיל להתפלל מוסף ובטעות קרא תפילת שחרית אבל בדעתו שזה מוסף, ובאמצע הכיר טעותו, האם להמשיך או להתחיל מחדש? בכבוד, אברהם ל.
תשובה:
שלום וברכה
1. אם לא שומעים את החזן אין מה להאזין, הענין להאזין הוא כדי לצאת ידי חובה בשומע כעונה, ראה תוס' סוכה לח ב.
2. צריך לעמוד, וכדי שלא יהיה בכלל בית שמאי שהורו לעמוד בקריאת שמע של שחרית, לא יקרא פסוק ראשון של שמע בשעת ההגבהה, אלא או לפני או אחרי.
3. כיון שעדיין לא סיים תפילתו יחזור לברכה אמצעית. אם סיים תפילתו יחזור לראש התפילה.
ערב טוב.
בנוגע לשאלה ב', למה אין בזה דין "עוסק במצוה" לפוטרו מעמידה?
כשאפשר לקיים שניהם אין דין עוסק במצוה, כמו כן כאן לא מדובר במצוה אלא בזיון הוא לספר תורה שיושבים בעת ההגבהה ואין היתר לבזות ספר תורה בגדר דין עוסק במצוה.
השאר תגובה