ארבעת המינים – מוקצה למצותו

רבני בית ההוראה
כ"א תשרי ה'תש"פ

שאלה:

לכבוד הרבנים ברצוני לשאול על כמה שאלות שעלו בשעת הושענא רבה שלא הבנו טעמם אשמח להסבר למה אסור להריח בהדס של מצוה הרי ריח לאו מילתא היא? 2עם עבר וליקט את הענבים שבהדס מותר אפילו עם ליקט ביו”ט משום “דאף דנראה ונדחה הוא כל שבידו לתקן לא הוי דחוי” ולא הבנתי אף שנראה וכו 3מתר לטלטל את הלולב כבר בליל ראשון של חג לילה לאו מחוסר זמן ממילא קאתי מה זה אומר לאו מחוסר זמן? תודה רבה מקרב לב!

תשובה:

שלום וברכה

1. כיון שזהו השימוש המיועד להדס מעצם טבעו, אסור להשתמש בו לשם כך בימי החג, ולכן התירו להריח אתרוג שעיקר שימושו לאכילה.

2. יש כלל שדבר שנדחה ממצותו אינו חוזר להכשרו, אבל כאן כיון שבידו לתקנו אינו נקרא דחוי, אף שהיה זמן מסויים שאסור היה לעשות זאת.

3. בהגדרה של מוקצה הכלל הוא שדבר שמחוסר מעשה מסויים כדי להתירו נחשב מוקצה, אבל אם הוא רק מחוסר זמן [שיש להמתין ללילה שכבר אינו סוכות] שזה דבר הבא מאליו – אינו מוקצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *