שאלה:
כידוע יש שלוש גופים שמטפלים בקרקעות, חברה משכנת, מנהל מקרקעי ישראל, וטאבו, מעשה בדירה שהיתה תחת חברה משכנת, שהיתה אמורה להעביר אותה למנהל מקרקעי ישראל, הדירה תחת החברה המשכנת היתה רשומה כדירת 4 חדרים וחצר, לקראת העברת הדירה למנהל נחתם זכרון דברים בין מוכר ללוקח, בזכרון דברים נכתב שהדירה רשומה במנהל מקרקעי ישראל על שם המוכר והיא 4 חדרים, והוא מתחייב למכור אותה ללוקח, [טעות ראשונה, אינה רשומה עדיין], בפועל מתברר שמטעמים טכניים הדירה לא תרשם במנהל כ 4 חדרים וחצר אלא כ 3 חדרים, ורק כאשר תטפל החברה המשכנת בהעברת הדירה לטאבו היא אמורה לרשום אותה כ 4 חדרים וחצר, בפירוש החברה המשכנת אינה חייבת לרשום את הדירה כ 4 וחצר, אלא רק היא מתכוננת לעשות זאת וסביר להניח שתעשה זאת ואף הכינה תסריט, אבל זה לא רשום במנהל מקרקעי ישראל, ולא מחוייב עפ"י חוב, לא יהיה ניתן לתבוע בבית משפט את החברה המשכנת שתרשום בטאבו 4 חדרים וחצר, האם רשאי הלוקח לטעון שהזכרון דברים היה טעות, כיון שדובר – והיה כתוב בו שמדובר על דירה הרשומה כ 4 חדרים במנהל מקרקעי ישראל. ? [כמובן שאין כאן פסיקת בית דין אלא רק חו"ד ראשונית חיצונית],
תשובה:
שלום וברכה,
כדי לבטל את המכר צריך שיהיה סוג של מום שבגינו נהוג לבטל את המכר. וכאשר נמנע מלרשום את הדירה כארבע וחצי חדרים, אם יש סיבה טובה לעכב את המכר – הרי זה מום שניתן לבטל את המכר. אבל אם אין סיבה שאחרים מקפידים על כך, אין זה נחשב למום, ולא ניתן לבטל המכר בגין טענה זו. ועל כן צריך לשמוע את דברי הקונה האם יש לו טענה מוצדקת בדרישתו שנמנע רישום גודל הדירה.
בהצלחה וגח"ט.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן רלב סעיף ו
