שוכר שלא משלם ומקים בדירה עסק לא חוקי

רבני בית הדין
ו' תשרי ה'תש"פ

שאלה:

שלום רב, כבר יותר משנה אני שוכר דירה וגר בארצות הברית. בחודש תמוז האחרון הייתי צריך לנסוע לארץ למשך זמן וכדי שלא לשלם שכר דירה, השכרתי אותה למשך שלושה חדשים (עד אחרי החגים) לישראלי אחד שהיה אמור לגור עם אשתו במשך שלושה חודשים האלה. למעשה הישראלי הזה השכיר בrbnb את הדירה, שזה דבר לא חוקי כלל בארצות הברית, עד שבעלי הדירה ידעו מזה וכעסו עלי מאוד, ואמרו לי שהוא צריך להפסיק ולצאת מהדירה. התקשרתי אליו ואמרתי לו דברים אלה בלבל לי את השכל עד שהסכים כביכול לצאת מהדירה. למעשה לא עזב את הדירה. בעלי הדירה אמרו לי שצריך לשנות המנעול התקשרתי לחבר ושינה את המנעול. הלה בא בלילה ושבר את המנעול בכוח וחזר לגור בפנים כעת לא משלם לי שכר דירה ולא עונה לי בכלל. שאלתי היא: א. האם מותר לקרוא למשטרה להוציא אותו, או שנחשב לערכאות. ב. האם מותר לי לשנות המנעול עוה”פ ולהוציאו, ודנין דינא דנפשיה. נ.ב. אם אפשר להביא מקורות ונימוקים לתשובה תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה,

נקדים ונבאר Rbnb זה אתר אינטרנט שמאפשר להשכיר דירה לכמה אנשים ביחד, כל אחד משלם חלקו. זה לא חוקי כי בארצוה”ב אסור לעשות זאת אם אתה לא בעלים האמתיים של הדירה.

1. שוכר שדר ללא תשלום, מותר להחליף להחליף מנעול לבית כדי שיישאר השוכר מחוץ לבית, ואף מותר לעשות פעולות הכאה כדי להוציא ממנו את הדירה, וכמו שמצאנו שעביד אאיניש דינא לנפשיה ויכול להכותו כדי להציל את ממונו.

2. לגבי מסירתו למשטרה, בשולחן ערוך מבואר שגם במקום שעביד איניש דינא לנפשיה, אסור לעשות את הדין על ידי גוי. אמנם במקרה שאין אפשרות להציל את ממונו אלא על ידי מסירה למשטרה כתב הגאון הרב שפרן שליט”א שמותר אף למוסרו למשטרה. ראה מקורות.

3. בנוסף, אם המשכיר יכול להסתבך בשלטונות בגלל התנהגותו של השוכר נחשב שהשוכר מביא על עצמו את הסכנה, ומותר למשכיר לגלגל את הסכנה על השוכר כדי להציל את עצמו.

על כן להחליף מנעול לדלת כדי לסלק את השוכר מהבית. ולגבי מסירה למטרה אם אין אפשרות אחרת מותר. כמו כן אם קיים חשש סכנה על המשכיר מותר למוסרו למשטרה.

בהצלחה שנה טובה וגמר חתימה טובה.

מקורות:

1. ראה שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן ד:

יכול אדם לעשות דין לעצמו; אם רואה שלו ביד אחר שגזלו, יכול לקחתו מידו; ואם האחר עומד כנגדו, יכול להכותו עד שיניחנו, אם לא יוכל להציל בענין אחר (טור), אפילו הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין, והוא שיוכל לברר ששלו הוא נוטל בדין… ודווקא הוא בעצמו יכול למעבד דינא לנפשיה, אבל אסור לעשות על ידי עובדי כוכבים (ת”ה סי’ ש”ד).

2. דברי הגאון הרב שפרן הודפס בספר אוצה המשפט שיצא לאור על ידי הכולל ובית הדין נתיבות חיים. וז”ל:

 

אף במקום שמותר לעשות דין לעצמו, אסור לעשות כן ע”י עכו”ם, ואפילו אם העכו”ם יעשה רק מה שישראל אומרים לו, אסור. והטעם הוא, שכאשר מוסר חברו לעכו”ם הרי זה דבר שיכול לצאת מכלל שליטה, ויכול להגרם לחברו נזק רב, והוא כעין מה שאמרו חז”ל על מסירה לשלטונות שזה כ’תאו מכמר’, דהיינו שיוצא עי”ז הזיקות לחבירו ללא גבול, ולכך אין האיסור אמור דוקא במסירה לעכו”ם, אלא כל שימוש על ידי גוף ממשלתי שהדבר יכול לצאת מכלל שליטה, מכוער הדבר לעשותו, שאי אפשר לדעת עד כמה יהיה הנזק, ואף כאשר אינו גורם להפסד ממון אלא לפחד בלב חבירו אסור.

וכן כתב התרומת הדשן (סימן דש) בשם המרדכי, שאף במקום שמותר לעשות דין לעצמו, מכוער הדבר לעשות ע”י גויים, וכן פסק ברמ”א (סימן ד, א) אולם כתב שאם אי אפשר בעניין אחר ועשה ע”י גוי מה שעשה עשוי, כך הדין באופן כללי וכעת נברר הפרטים.

גנב הפורץ לבתים או זייפן צ’קים וכדו’, אין הנדון על מה שנעשה כבר, שהרי ממילא כמעט ואין מציאות שיחזירו לאדם את הכסף שנגנב לו, ואין בדבר כל תועלת, ומשום כך אין היתר לפנות למשטרה, אך עיקר התועלת בזה שמונעים ממנו לגנוב ולהזיק מכאן ולהבא, שהרי הרגיל בזה הוא רודף, ומותר להתגונן מפניו, ואין בימינו מציאות לעשות זאת רק ע”י פניה למשטרה, וגם אם ע”י כך יאסרו אותו, או שיהיה לו הוצאות לעורכי דין ושאר הוצאות משפט, מותר. שהרי ע”י זה גורם שימנע להזיק להבא, ובדרך כלל לא נעשה בזה נזק לגנב יותר ממה שצריך, ועיקר האיסור במסירה הוא שלא יגרם לחברו נזק יותר מן הראוי, וגם אם יטילו עליו קנסות אין זה בגדר יותר מן הראוי, כיון שמטרתם למנוע ממנו להזיק להבא[1].


[1] ואם נאסור לפנות למשטרה בשום אופן, הרי בזה מזמינים את הגנבים ועושי עול ליהודים חרדים, שהרי אם יגנוב בבית של אדם ואותו אדם מחמת שאינו רוצה לעבור איסור מסירה ולפנות למשטרה יכה את הגנב מכות נמרצות, אפשר שהגנב יתלונן עליו במשטרה ויגרם לו עוול, ואם לא יכה את הגנב הרי הוא יגנוב כל אשר לו, ולא יהיה שום אפשרות לעשות נגדו מאומה, חוץ מלצעוק עליו ולפרסם את שמו ברבים, ובהרבה אופנים אין זה עושה כל רושם על הגנב.

וכן גנב הבא במחתרת מותר להרגו כיון שבא על עסקי נפשות, ונחלקו הראשונים בדין זה מתי מותר להרגו. וגנב הרגיל לגנוב בבתי אנשים הרי בהרבה אופנים הוא רודף נפשות ובזה ודאי שחייבים למנעו, ואפילו במי שאינו מגיע לידי כך להיות רודף נפשות, מ”מ הרי הוא רודף להזיק, ואם לא ימנעו ממנו ע”י פניה למשטרה ולבית משפט אין אפשרות אחרת למנעו, ואין קץ להפסדים שיעשו גנבים אלו אחרי שיפרסמו ביניהם דבר זה שאין ממה לפחד, ואילולי מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. ואף שכתב התרומת הדשן שמכוער הדבר לעשות ע”י גוים, מ”מ באופן שאין אפשרות אחרת ההכרח לא יגונה ואינו מכוער.

3. ברמ”א סימן שפח סעיף יב הביא שאדם שעוסק בזיופי מטבעות, ומסכן את תושבי העיר – שיעלילו על בני העיר שעוסקים בזיופים, מותר למוסרו, אך יש להתרות בו תחילה. ולפ”ז דן במנחת יצחק חלק ח סימן קמח על אדם שנוהג שלא לפי כללי הנהיגה, או שחונה בצידי המדרכה ומסכן את העוברים ושבים, מותר למוסרו למשטרה, אך יש להתרות בו תחילה. אלא שדעת המנחת יצחק שתראה זו צריכה להיות ע”י ב”ד. ולענ”ד נראה שהיות ולא בנמצא שב”ד ישלחו התראה על כך, די בהתראה פרטית וא”צ ב”ד. ובפתחי חושן [חלק נזיקין פרק ד הערה כב] כתב שאם אין פנאי להתרות בו או שידוע שלא ישמע להתראה מותר למוסרו ללא התראה.

וראה עוד בבאר היטב סימן שפח שדייק מתשובת הרש”ל שאם מכר לו דבר שמסכן אותו ולא הודיע לו על כך אין איסור מוסר במה שמגלגל עליו את העונש שהביא לו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *